מדריך גידול דגי נוי - מים מתוקים

מבוא

אין כמו אקווריום מים צלולים בעל דגה עשירה, צבעונית ותוססת השוחה על רקע צמחיה טבעית, אבנים וקונכיות בכדי לשבות את העין. לכל הדעות, דגי המים המלוחים הינם צבעוניים יותר ומרהיבים יותר מדגי המים המתוקים. אך גידולם של דגי המים המלוחים באקווריום ביתי מצריך מיומנות רבה, השקעה גדולה (גם כספית וגם מבחינת זמן) והפעלת ציוד נוסף שאינו נדרש באקווריום מים מתוקים. מדריך פשוט זה עוסק אם כן בהקמה ותחזוקה של אקווריום מים מתוקים בלבד. אך אל דאגה, גם אקווריום מים מתוקים הופך, לפי בחירת טעמו של בעליו, לאקווריום המרהיב ביופיו.

מדריך זה נועד לעזור לחובב האקווריום המתחיל וחסר הניסיון בהקמת האקווריום הראשון שלו. כאן נלמד כיצד ניתן להקים אקווריום בצורה הטובה ביותר ולהחזיקו נקי, בריא ויפה לאורך זמן.

מיקום

הגורם החשוב ביותר בהקמת אקווריום הוא גודלו. גודל האקווריום יכתיב את מספר הדגים שנוכל לשכן בתוכו, את הספק תחלופת המים הנדרש מהמסנן וכו'. אבל לפני שנדון בגודלו של האקווריום נדון קודם במיקומו, שכן יתכן וזה יכתיב או ישפיע במידת מה על גודלו. בראש ובראשונה יש להניח את האקווריום על משטח יציב, חזק דיו ומאוזן. הפרה של אחד מהתנאים הללו עלולה להסתיים באסון באם השולחן יקרוס תחת כובד משקלו העצום של האקווריום המונח עליו כשהוא מלא במים. בחנות מקצועית לעולם נמכר האקווריום עם שולחן מתאים. באם הנך מעוניין להניח את האקווריום על שולחן או רהיט אחר, מומלץ מאוד להתייעץ קודם עם האדם המתאים.

את האקווריום יש למקם בבית במקום שקט אשר אינו מהווה מעבר או פתח כניסה או יציאה. חשוב לשמור על כך שהדגים ירגישו בטוחים במקומם. כל טריקת דלת או עצם פתיחתה, או מעבר סמוך של בני אדם עלול להכניסם לחרדה ולמצוקה ולפגוע בבריאותם. יש למצוא אם כן מקום שקט, רצוי סמוך לקיר. עבור אקווריום גדול וכבד יש לדאוג במיוחד שימוקם סמוך לקיר תומך, או לעמודי בטון ולוודא שהרצפה לא תקרוס וגם לא תשקע בגללו. רצוי מאוד להרחיק את האקווריום מחלון. אור השמש הנכנס מהחלון עלול לגרום לכך שלא נראה בבירור את הנעשה באקווריום בשעות היום. כמו כן, חדירת יותר מידי קרינת אור לתוך האקווריום תגרום לריבוי אצה בתוכו עד לעכירות המים במידה מסוכנת.

יחד עם כל ההגבלות המוזכרות לעיל נרצה למקם את האקווריום במקום בו נוכל ליהנות מיופיו. לכן נשתדל למצוא עבורו את המקום המתאים ביותר בבית לשם כך. נזכור שלאחר שנמקם את האקווריום ונמלא אותו במים לא נוכל להזיזו ממקומו אף לא מילימטר אחד. לטלטל אקווריום מלא מים הנו סכנה של ממש, שכן עוצמת המים המיטלטלים בתוכו מצד לצד עלולה לגרום להתפרקותו.

אם האקווריום ממוקם כשגבו סמוך לקיר ובכוונתו להדביק תמונת רקע לגבו הרי שהזמן לעשות כן הוא לפני מילוי במים.

גודל

אקווריום גדול הוא ללא ספק מרשים יותר מאקווריום דומה הקטן ממנו. אך אקווריום גדול דורש בראש ובראשונה השקעה כספית גדולה יותר. אקווריום גדול ידרוש מסנן גדול יותר בעל הספק תחלופת מים גדולה יותר ולכן יקר יותר ממסנן קטן. באקווריום, כפי שנראה בהמשך, נדרש להחליף מים מידי פעם. החלפת מים באקווריום גדול תהיה יקרה יותר. חימום האקווריום ושמירה על טמפרטורה קבועה בו הינם יקרים יותר באקווריום גדול. האביזרים הנוספים הנדרשים כמו קרקעית חול או חצץ וקישוטים נוספים יהיו רבים יותר ככל שהאקווריום גדול יותר. מובן גם שהאקווריום עצמו והשולחן הנקנה יחד עמו יהיו יקרים יותר לפי גודלם. אך ההוצאה הנוספת המשמעותית היא כמובן הדגים עצמם, הצמחייה והמזון לשניהם. באקווריום גדול נוכל לאכלס יותר דגה וצמחייה ולכן עלות אחזקתו משמעותית תהיה יקרה יותר.

אך העניין הכספי, חשוב כשלעצמו, צריך שיהיה השיקול המשני. בחירת גודל האקווריום צריכה להיות בראש ובראשונה לפי ניסיון בעליו בגידול דגים. על בעל אקווריום מתחיל להתנסות קודם עם אקווריום קטן שעלותו קטנה וחשוב מכך - אחזקתו קלה יותר. אל לחובב המתחיל להתפתות ולרכוש אקווריום ראשון שהנו גדול. התלהבות ראשונית זו עלולה להסתיים במפח נפש. עדיף להתחיל באקווריום קטן, לרכוש את הניסיון המתאים ולאחר מכן להתקדם הלאה שלב אחר שלב בגדלי האקווריום. כל התקדמות וכל רכישה של אקווריום חדש, גדול יותר, תהא חוויה מרגשת בפני עצמה. קפיצה או דילוג על שלבים אלו בהתפתחותו של מגדל הדגים אינה מומלצת.

גודלו של האקווריום נמדד לפי נפח כמות המים שהוא מסוגל להכיל. נפחו של האקווריום מתקבל מהכפלת רוחבו בעומקו ובגובהו. עומקו של האקווריום וגובהו משתנים מדגם לדגם לא לפי סטנדרט מיוחד. אך עבור רוחב האקווריום מקובלים הגדלים הבאים (בס"מ): 60, 80, 100, 120, 150, 180, 200.

את נפח האקווריום מודדים בליטרים. חישוב מספר הליטרים מתקבל מהכפלת שלושת ממדי האקווריום כשהם במידות של ס"מ וחלוקת התוצאה באלף.

אקווריום קטן ברוחב של 60 ס"מ, עומק של 30 ס"מ וגובה של 40 ס"מ יכיל, למשל, נפח מים של 60*30*40/1000=72 ליטרים.

אקווריום גדול ברוחב של 120 ס"מ, עומק של 45 ס"מ וגובה של 60 ס"מ יכיל, למשל, נפח מים של 120*45*60/1000=324 ליטרים.

אקווריום ענק ברוחב של 200 ס"מ, עומק של 50 ס"מ וגובה של 80 ס"מ יכיל, למשל, נפח מים של 200*50*80/1000=800 ליטרים.

לחישוב נפח האקווריום שלך תוכל להשתמש במחשבון הבא:

מחשבון לחישוב נפח אקווריום

רוחב ס"מ
עומק ס"מ
גובה ס"מ

חשב

נפח האקווריום הוא 72 ליטר

לאקווריום ראשון מומלץ מאוד אקווריום קטן בגודל של 60 ס"מ או 80 ס"מ. שים לב שאקווריום בגודל קטן יותר לא מומלץ כלל. אקווריום בעל נפח קטן מ-75 ליטר יהיה לא יציב מבחינת איכות סביבת הגידול של הדגים: טמפרטורת המים, איכותם, ניקיונם וכדומה. כמובן, יש סוג מסוים של דגים שניתן לגדל אף בצנצנות קטנות ביותר, אך אין כוונתנו לכנותם אקווריום.

מסנן

כל אקווריום דגים שאינו בגודל צנצנת חייב מסנן. למסנן שני תפקידים: לסנן את המים ולספק מצע גידול להתרבותם של החיידקים הטובים. סינון חומרים רעילים מתוך המים מתבצע בעזרת מסנן הפחם, מסנן הגיר ועוד. המסנן מכיל גם ספוגים בהם נוצרת, חיה וגדלה שכבת חיידקים. חיידקים אלו עוזרים בפירוק תרכובות האמוניה והניטריטים שמקורם בהפרשות הדגים, ריקבון צמחים ושאריות אוכל ועוד.

קיימים שלושה סוגים שונים של מסננים. לאקווריומים קטנים (עד רוחב של 80 ס"מ) מספיק מסנן פנימי קטן. מסנן קטן זה בדרך-כלל ניתן להצמיד לזכוכית האקווריום מבפנים. מסנן זה כמעט ותמיד יכיל רק מסנן פחם פעיל אחד ומסנן ספוגית בודד.

לאקווריומים גדולים יותר נדרש מסנן חזק יותר. מסנן חיצוני מורכב משתי יחידות נפרדות, יחידת הסינון שנמצאת מחוץ לאקווריום ומערכת צינורות להעברת מי האקווריום ממנו אל החלק החיצוני ובחזרה. בזכות העובדה שיחידת הסינון נמצאת מחוץ לאקווריום, ניתן שהיא תהיה פיזית הרבה יותר גדולה מהמסנן הפנימי. היחידה החיצונית, שהיא לב המסנן, מורכבת ממספר מסננים שונים כמו מסנן פחם מסנן גיר וספוגים לעידוד יצירת שכבת חיידקים טובים. היחידה הפנימית שמונחת בתוך האקווריום היא למעשה צינור פלסטיק המאפשר שאיבת מי האקווריום מתוכו אל המסנן וצינור פלסטיק נוסף המחזיר את המים המסוננים. בקצה צינור שאיבת המים תהיה חסימת סורג פלסטיק המונע את שאיבת הדגים הקטנים לתוך המסנן (אבל לרוב לא חוסם את מעבר הדגיגים הקטנים שרק זה עתה נולדו). את הצינור המחזיר את המים המסוננים ניתן בדרך-כלל להניח בשתי צורות: בצורה אופקית או אנכית. לאורכו של צינור זה יימצאו חורים קטנים כך שהמים המוחזרים יחזרו לאקווריום בכמה זרמי מים שונים וחלשים. המסנן החיצוני המתאים לאקווריום יבחר לפי הספק תעבורת המים דרכו. הספק תעבורת המים נמדד ביחידות של כמות המים העוברת דרך המסנן לשעה. דרישה מהמסנן היא שיוכל לסנן את כל נפח האקווריום בין פעמיים לשלוש במהלך שעה אחת. כך יובטח ניקיון האקווריום מרעלים. מסנן חלש מידי יאפשר הצטברות של רעלים ואילו מסנן חזק מידי יגרום לתנועת מים חזקה מידי בתוך האקווריום שעלולה להפריע למיני דגים מסוימים.

וודאי שמת לב באקווריומים אצל חברים, במקומות ציבוריים או במקומות אחרים שהלכלוך הנראה בעיניים ושמתקבל מהפרשות הדגים ומאוכל שלא נאכל מצטבר כמעט כולו על קרקעית האקווריום. בשל עובדה זו פותח מסנן חיצוני שצינור יניקת מי האקווריום שלו הוא בעצם רשת של צינוריות קטנות המונחת בתחתית האקווריום ומתחת למצע הקרקעית. כך יישאבו אל מחוץ לאקווריום המים המלוכלכים ביותר שבו.
רעיון זה כשל ויש להימנע מקניית מסנן שכזה. רשת הצינוריות נוטה להיסתם עם הזמן, אם מלכלוך או אם מהתפתחות אצה עליה, עד שיהיה צורך להוציא מידי פעם כדי לנקותה. תהליך הוצאתה החוצה כרוך בהפיכת כל האקווריום על תושביו, מעשה שאינו רצוי בהחלט, מיותר, הרסני ומתסכל.

זהירות: שים לב שאין להפעיל את המסנן מחוץ למים, המנוע שבו עלול להיפגע קשות ואף להתקלקל מכך. את המסנן החיצוני לרוב יש להפעיל קודם ידנית בעזרת ידית מיוחדת ולהכניס אליו מים בתהליך שאיבה ידני לפני חיבורו לחשמל. הוראות מדויקות ומפורטות מגיעות עם אריזת המסנן.

מחמם חשמלי

המחמם החשמלי מגיע לרוב עם תרמוסטט לכיוון מידת החום הרצויה של האקווריום אליה המחמם ישאף תמיד להגיע כל עוד הוא מחובר לחשמל ונמצא שקוע בתוך מי האקווריום. למיני דגים שונים יש טווחי טמפרטורה שונים ויש למצוא את הטמפרטורה המתאימה לכולם. ניתן להיוועץ עם המוכר בחנות לשם כך. על פי רוב תנוע הטמפרטורה הרצויה בטווח שבין 24 מעלות ל- 28 מעלות. הטמפרטורה הרצויה גם משתנה לאורך השנה כדי לעודד למשל את רביית הדגים.
גם את המחמם, כמו את המסנן, נבחר כך שיתאים לגודל האקווריום שלנו ולנפח המים שבתוכו. נרצה לבחור מחמם "חזק" שיוכל לחמם את כל מי האקווריום וגם לשמור על טמפרטורה פחות או יותר אחידה בו לאורך כל שעות היום. טמפרטורה אחידה של המים לאורך שעות היום והלילה וכמעט לאורך כל השנה מאפיינת את אגמי המים המתוקים הגדולים הנמצאים גיאוגרפית סביב קו המשווה באפריקה, בדרום-אמריקה ובמזרח אסיה. שם מקור כמעט כל דגי הנוי של מים מתוקים.

הספק המחמם החשמלי נמדד ביחידות של ווואט (watt או W). הספק המחמם הנדרש לאקווריום תלוי בנפח כמות המים ובמשרע הטמפרטורות בין טמפרטורת המים הרצויה לזו של החדר. בארצנו ניתן להניח כי בחדר בדירה הנמצאת במישור החוף תשרור בשיא החורף טמפרטורה של כ- 15 מעלות בעוד שבאקווריום נרצה שתשרור טמפרטורה יציבה של 25 מעלות. לכן במקרה זה משרע הטמפרטורות הוא 10 מעלות. בתנאים אלו, על כל כמות מים של 100 ליטר נצטרך הספק חימום של 100 וואט. את תוצאת הספק החימום הנדרש לפי גודל האקווריום יש לעגל כלפי מעלה. כלומר לאקווריום בנפח של 187 ליטר נדרוש מחמם בהספק של 187 וואט. מן הסתם לא נמצא כזה ולכן נעגל את התוצאה כלפי מעלה ונגיע למחמם בעל הספק חימום של 200 וואט. אלו שגרים בפנים הארץ יצטרכו להכפיל את תוצאת החישוב ב- 1.5. אלו שגרים בהרים בצפון הארץ בהם מספר ימים מושלגים בשנה בהם הטמפרטורה בחורף צונחת אל מתחת לאפס (מחוץ לבית) כדאי להכפיל פי שניים את תוצאת החישוב לקבלת ההספק הנדרש.

רצוי מאוד שלא לקנות את המחמם הזול ביותר שנמצא. חשוב שהמחמם יהיה מוצר אמין שמשווק תחת מותג של חברה ידועה ואמינה. למרות זאת, לאורך זמן עלול גוף החימום שבמחמם להתקלקל ולהפסיק לעבוד ולהפסיק לחמם את המים. או התרמוסטט שבתוכו עלול להתקלקל כך שהמחמם יפסיק לעבוד או לחילופין יעבוד ללא הפסקה או שיכוון לטמפרטורה לא נכונה. כדי להימנע ממצב בו האקווריום נותר ללא מחמם כדאי באקווריומים גדולים לרכוש שני מחממים, כל מחמם בחצי הספק החימום הנדרש. כך אם מחמם אחד יוצא מכלל פעולה ולא מחמם יותר עדיין יישאר המחמם השני והטמפרטורה לא תצנח מהר מידי ונמוך מידי עד שנתקן את המצב. גם על מקרה בו מחמם אחד התקלקל ומכוון לטמפרטורת מים גבוהה מהרצוי ניתן להתגבר בדרך זו. המחמם שהשתגע הוא בחצי הספק מן הנדרש ולכן לא יהיה מסוגל לחמם את המים בצורה חדה מידי ולטמפרטורה גבוהה מידי. המחמם השני, התקין, פשוט יפסיק לעבוד כל עוד טמפרטורה המים היא מעל למידה הרצויה ומעל לערך אליו הוא מכוון.

אל תסמוך רק על התרמוסטט של המחמם, כדי לוודא שטמפרטורת המים היא נכונה יש למדוד אותה בעזרת מד-חום פשוט לאקווריום.

זהירות: אסור להפעיל את המחמם החשמלי כשגוף החימום שלו אינו טבול כולו בתוך המים. כדי לחמם את המים נדרש גוף חימום "חזק" שמגיע לטמפרטורות גבוהות מאוד כאשר הוא נמצא באוויר ולא בתוך המים. הפעלת גוף החימום שלא לפי הוראות היצרן עלולה לגרום לכוויות, לשריפה ולנזקים כבדים אחרים.

אבן אוויר

אבן האוויר מורכבת ממשאבת אוויר הדוחפת אוויר לתוך צינורית דקה ושקופה. בקצה הצינורית נמצא אבן אוויר שמאפשר את הוצאת האוויר בתוך המים בצורת בועות קטנות. בין אבן האוויר והצינורית חובה לחבר שסתום חד-כיווני שימנע את מעבר המים בכיוון הפוך לתנועת האוויר ואל מחוץ לאקווריום. יש לוודא שהשסתום מחובר בכיווניות הנכונה!

אבן האוויר נועדה לספק בועות אוויר המכילות חמצן הנדרש לקיומם של הדגים. רמת נאותה של חמצן במים היא עוד אחד מפרמטרים חשובים אחרים שיש לשמור במים. בפועל אבן האוויר, גדולה ככל שתהיה אינה תורמת ממש לרמת החמצן במים. תתקין אבן-אוויר באקווריום רק אם תנועת הבועות שהיא מייצרת יפה בעינך ואם רעש הבועות ורעש מדחס האוויר הקטן אינו מפריע לך ולשאר בני הבית.

דע כי על ספוגית אבן האוויר נוטה להיווצר שכבת אצות והיא נוטה להיסתם עם הזמן.

שמירה על מידה ראויה של חמצן במים צריכה להיות בבחירה נכונה של האקווריום. ככל ששטח הפנים של האקווריום הוא גדול ביחס לגובהו תישמר רמת ניאותה של חמצן במים. ככל שהאקווריום גבוה יותר ואו שטח פניו קטן יותר כך חדירת החמצן מהאוויר שמעל האקווריום תהיה רק לשכבות המים העליונות שבאקווריום ועלולה שלא להיות במידה מספקת קרוב לקרקעיתו.

הוספת מעט חמצן למים ניתן להשיג באופן טבעי על ידי הוספת צמחיה לאקווריום. צמחייה עם עלווה רחבה תפלוט מעט בועות חמצן למים מתהליך הפוטוסינתזה. אך זו כמות קטנה מאוד.

ניתן גם לדאוג לכך שהמים המסוננים החוזרים לאקווריום מהמסנן יערבלו את פני המים ויגרמו להיווצרות אדוות קטנות על פניו. תנועת ערבול זו עשויה לסייע בחדירת האוויר ובועות חמצן לתוך המים. אך יש להיזהר, כי ערבול חזק מידי של פני המים עלול לעודד את היווצרותם של אצות במים.

מצע קרקעית

בתור מצע קרקעית האקווריום ניתן לבחור בין חצץ לבן גרוס דק או גס, אבנים במידות שונות ובצבעים שונים או חול. כל אחד יוכל לבחור לפי טעמו האישי. יש לשים לב אם בכוונתכם לבחור דגים שאוהבים להתחפר בקרקעית או לא. לאלה לא יתאימו כל כך אבנים גדולות מידי. יש להיזהר מבחירה באבנים צבעוניות. אבנים שנצבעו באופן מלאכותי אינם רצויים באקווריום. הצבע שעל האבנים יכול לרדת במשך הזמן ולזהם את המים בחומרי צבע כימיים שונים. דע מראש כי על קרקעית בצבע בהיר קל יותר לראות את הלכלוך מאשר על קרקעית בצבע כהה. מסיבה זו עדיפה קרקעית בעלת צבע כהה על פני קרקעית בצבע בהיר. קרקעית המורכבת מגרגרים או מאבנים קטנות וחלקות היא פחות מעודדת התפתחות של אצות מאשר קרקעית המורכבת מאבנים גדולים שפניהם מחוספסים ומאפשרים היתפסות של אצות.

הקרקעית מגיעה לרוב בתוך שקיות פלסטיק גדולות. לפני הכנסת הקרקעית לאקווריום חובה קודם לנקותם. ניקיון מצע הקרקעית יתבצע באופן הבא. יש לשפוך את תוכן השקית או רק חלק מתוכנה (תלוי בגודל השקית) לתוך גיגית נקייה שלא באה קודם לכן במגע עם סבון או כל חומר כימי אחר. את הגיגית נניח בחוץ או בתוך האמבטיה. שוב, יש להיזהר ממגע עם סבון וכדאי להרחיק חומרים אלו הצידה. את הגיגית נמלא במים עד כסנטימטר מעל לשכבת המצע. נערבל היטב את המצע כדי להעלות את הלכלוך לפני המים. נטה מעט את הגיגית על צידה כך שהמים המלוכלכים יישפכו החוצה. יש להיזהר כך שרק המים ייצאו החוצה ללא המצע עצמו. נחזור על התהליך מספר פעמים עד שהמים יהיו נקיים במידה הראויה.

אחרי ניקיון המצע מהלכלוך יש לנקותו גם מחיידקים מזיקים ולהשמיד חלזונות. למרות שהחצץ או האבנים ארוזים בשקית יבשה ויתכן ומונחים על המדף זמן מה בהחלט ייתכן ומחכים בתוכה מספר חלזונות. הללו רק מחכים למגע המים כדי לשוב ולהתעורר לחיים בתוך האקווריום החדש והנפלא שקניתם.

כדי להיפטר מהללו יש להרתיח מים רבים ולמלא בהם את הגיגית, שוב עד כסנטימטר מעל למצע. נניח לגיגית הרתוחה עד שתתקרר ורק אז נשפוך את המים הפושרים בזהירות החוצה. אפשר לקרר מעט את המצע לפי הצורך בעזרת שטיפה עם מי ברז קרירים.

תמונת רקע

על פי רוב יונח האקווריום בבית כשגבו מוצמד אל הקיר. כדי להקנות לאקווריום מראה אמיתי יותר נרצה להוסיף לו רקע מתאים. לשם כך ישנם פוסטרים בצבע כחול מדורג עם או בלי צילום של אלמוגים וקונכיות שונות. רקע כחול שקט הנו לפעמים מתאים יותר מרקע צבעוני שעלול להיראות עמוס מידי.
במהלך תחזוקה שוטפת של האקווריום יתכן ומעט טיפות מים יותזו על חלקו האחורי ויזלגו מטה על גב הזכוכית. המים החודרים בין הזכוכית לבין הפוסטר ייצרו כתם רטיבות נראה על גב הזכוכית ויפגמו במראה הכללי. כדי להימנע מכך יש לדאוג לפס הדבקה רציף של חלקו העליון של הפוסטר וצדדיו לזכוכית. כך טיפות המים יגלשו על גב תמונת הרקע ולא ייכלאו בין הפוסטר לבין הזכוכית.

במקום פוסטר ניתן להכניס לתוך האקווריום רקע המורכב מיחידות פלסטיק שונות. רקע זה אינו מתאים לאקווריום קטן שכן הוא עלול לצמצם את נפח האקווריום ולגרום לו להיות ולהיראות קטן מידי.

דרך נוספת להשיג רקע היא בצביעת הגב החיצוני של האקווריום בצבע כחול. האומנים שבינינו יכולים לצבוע את גב האקווריום בצבע שיורד אחר-כך בקלות.

צמחייה וקישוטים

אל האקווריום ניתן ורצוי להכניס צמחים רבים. הללו נותנים מראה חי לאקווריום ומספקים מקומות מחבוא לדגים החפצים בכך. צמחיה מפלסטיק, איכותית ככל שתהיה, אינה משתווה לצמחיה אמיתית. לצמחייה עצמה דרושים תנאים מיוחדים כדי לגדלה. גידול הצמחייה הוא נושא בפני עצמו. ישנם המגדלים צמחי מים באקווריומים ללא דגים במיוחד ורק בשביל הצמחייה. יש לבחור צמחים גם בהתחשב בדגים. ישנם מיני דגים שינגסו ויאכלו את עלוות הצמחייה, לכן יש לבחור את הצמחייה המתאימה (או את הדגים המתאימים).

מזון לצמחים ניתן לספק אחת לכמה זמן בעזרת טבליות מיוחדות שאותן יש לקבור בקרקעית סמוך לשורשי הצמחים.

לפני הכנסת הצמחייה הקנויה יש לוודא שהיא אינה כוללת גם טרמפיסטים בלתי רצויים כמו חלזונות. יש לבדוק היטב בעלווה ובשורשים להימצאותם של גורמים בלתי רצויים אלו. המקפידים יחזיקו אקווריום קטן וריק, אליו יעבירו מים בלבד מהאקווריום הגדול ובו ישימו את הצמחייה הקנויה בבידוד למשך יום-יומיים כדי לוודא שאין בה חלזונות.

למראהו הכללי של האקווריום ניתן להוסיף עצמים שונים כגון גזעי עץ, אבנים גדולות, צדפות וחפצים לא טבעיים אחרים כמו קישוטים שונים שניתן למצוא בחנות. חובה לוודא שכל עצם המוכנס למים לא יפגע באיכותם. כדי לקטול חיידקים מזיקים יש להעביר כל חפץ דרך מים רותחים (צריך לוודא שהקישוטים לא יינזקו מכך). יש להיזהר מקניית גזעי עץ הצבועים בצבע חום, הללו עלולים להוריד את צבעם בתוך המים. בדיקה פשוטה של גירוד הגזע לפני הכנסתו למים תמנע אסון.

ניתן להוסיף לאקווריום גם אבנים גדולות, צדפים, קונכיות ועוד. כל עוד עצמים אלו אינם ממקור ים מלוח ועברו תהליך של ניקוי והרתחה.

בחנויות דגים ניתן למצוא גם קישוטים מלאכותיים אחרים, כמו ספינה טרופה, כדי חרס קטנים, דג מפלסטיק וכדומה. הכול לפי טעמו של בעל האקווריום.

בחירת מיני דגים

מיני הדגים נבדלים אחד מהשני בתכונות רבות, בגודל, בצורה ובצבע. ישנם מינים הרגישים יתר מאחרים לאיכות המים או שמגיעים בקלות יתר למצב לא בריא של פחד (עקה או סטרס) הפוגע בבריאותם. דגים אלו קשה יהיה לגדל. מינים אחרים יהיו סבילים יותר לאיכות מים משתנה או ירודה במעט ולכן יהיה קל לגדלם. מינים מסוימים נוטים לחלות יותר בקלות ממינים אחרים. ישנם מיני דגים שהם עדינים, נחבאים ושקטים. ישנם דגים חברותיים שרודפים אחד את השני, בעיקר הזכרים את הנקבות. ישנם מינים תוקפניים וטריטוריאליים המגנים על שטחם בכל תוקף. ישנם אף מינים שלא ניתן מהם לגדל זוג באקווריום בגלל שתלטנותם ותוקפנותם האחד כלפי השני. ישנם מינים שקל להרבותם בשבי או שנדרש לכך מעט מאמץ לעומת אחרים שנדיר או בלתי אפשרי להרבותם. למגדל המתחיל מומלץ לבחור מיני דגים שקטים, לא תוקפניים או טריטוריאליים, עמידים לאיכות מים משתנה, בריאים באופיים ומומלץ שחלקם יהיו קלים לרבייה.

להלן טבלה המציגה את משפחות דגי המים המתוקים:

משפחה	דגים לדוגמה	התנהגות	רבייה	הערה
אנבסיים	גורמי, גן עדן, ...	שקטים וביישניים	במאמץ	ייהנו מצמחייה סבוכה חלקם קלים לגידול וחלקם לא
בינוניים	ליצן (בינון), קולי, ...	חברותיים או מתבודדים	נדיר	הליצן חברותי והקולי מתבודד ופעיל בלילה
דגי חתול	חתול, קורידורס, ...	שקטים או אגרסיביים	קשה	חתול – שקטים ונחבאים קורידורס – אגרסיביים
חריתיים	טטרה, גרזן, ...	שקטים	קשה	מומלץ לגדל בלהקות
טרופיים אחרים	מונו, אבו-נפחא, ארצ'ר...	חלק שקטים וחלק לא	במאמץ עד קשה	רב המינים לא למתחילים
משריצים	גופי, מולי, סיפן, פלטי, ...	שקטים ושלווים	קלה	קלים לגידול - מעולים למתחילים, באים במגוון צבעים
נאוותיים	נאווית, נוטובראנק, פאנצ'קס, ...	שקטים ושלווים	קלה עד במאמץ	גדלים ללא דרישות מיוחדות מתאימים למתחילים
ציקלידים	ציקליד, סקלר, רמירזי, דיסקוס, ...	שתלטניים ואגרסיביים	לרוב קשה	רובם אגרסיביים וטריטוריאליים. הדיסקוס שקט, עדין, רגיש וקשה לגידול
קרפיונים	זברה, כריש, רזבורה, ברבוס, ...	שקטים או חברותיים	קלה עד במאמץ	הזברות עמידים מאוד וקלים לגידול למתחילים

מתוך טבלה זו נקל לראות שעבור מגדל דגים מתחיל אידיאלי יהיה לבחור בדגים שקטים, שלווים ונוחים לגידול מתוך המשפחות: אנבסיים, בינוניים, חריתיים, משריצים ונאוותיים בלבד.

כדאי שלא לגוון בסוגי הדגים יותר מידי אלא להתרכז במספר מצומצם של סוגי דגים, בייחוד כשמדובר בדגי להקות. אך כמה דגים ניתן יהיה לגדל באקווריום? על כך בפרק הבא.

מספר הדגים

מספר הדגים שאוכלוסיית האקווריום יכולה למנות הנו מוגבל. מספר הדגים מוגבל משתי סיבות. סיבה ראשונה היא כדי לאפשר מרחב מחיה פיזי חופשי לכל אחד מהדגים
מבלי שירגיש מאוים על-ידי הדגים האחרים ומתחרה על האוכל איתם. גם דגים שקטים יכולים להפוך למאיימים כלפי הדגים הביישנים והעדינים יותר כשהצפיפות באקווריום עולה. סיבה שנייה היא זיהום המים מהפרשות הדגים. ככל שמספר הדגים באקווריום גדול יותר כך כמות ההפרשות גדלה בהתאם.

כדי לברר מהו מספר הדגים שניתן לאכלס באקווריום הונהג הכלל הבא. על כל אינץ' (2.54 ס"מ) של אורך דג יש לספק גלון (3.78 ליטר) של מים. או לפי המידות הנהוגות בארצנו ניתן לנרמל זאת כך: על כל ס"מ אחד של אורך דג יש לספק 1.5 ליטר מים בקירוב. כלל זה מדויק מספיק בכל הנוגע לדגים קטנים ורזים. אך עבור דגים גדולים ושמנים יש להגדיל את כמות המים הנדרשת. כמות ההפרשות תלויה לא רק באורכו של הדג אלא במבנהו הכללי. דג שמן באורך של 4 ס"מ מפריש כמות גדולה יותר של הפרשות מדג רזה באותו אורך. עבור דגים שמנים נדרוש 2 ליטר מים עבור כל ס"מ אחד של אורך דג. עבור דגים שמנים ביותר נדרוש 2.5 ליטר עבור כל ס"מ אחד של אורך דג.

להלן מחשבון בעזרתו ניתן לחשב לפי כמות המים שבאקווריום מהו מספר הדגים שניתן לאכלס בו מכל סוג. שימו לב שיש לקחת בחישוב את אורכו של הדג בבגרותו ולא כפי שהוא נראה בחנות כשהוא קטן וצעיר.

מחשבון לחישוב נפח אקווריום נדרש לאוכלוסיית הדגים

באורך של 2 ס"מ: קטנים רגילים גדולים
באורך של 3 ס"מ: קטנים רגילים גדולים
באורך של 4 ס"מ: קטנים רגילים גדולים
באורך של 5 ס"מ: קטנים רגילים גדולים
באורך של 6 ס"מ: קטנים רגילים גדולים
באורך של 7 ס"מ: קטנים רגילים גדולים
באורך של 8 ס"מ: קטנים רגילים גדולים
באורך של 9+ ס"מ: קטנים רגילים גדולים

חשב

נפח האקווריום הנדרש הוא 0 ליטר

הכנסת דגים לאקווריום

אקווריום חדש שרק נקנה ומולא במים אינו מוכן עדיין להכנסתם של תושבי הקבע – הדגים. יש לתת לאקווריום תקופת זמן הרצה שבה תיווצר במים אוכלוסיית החיידקים (הבקטריה) הטובה. מים טהורים הנקיים כמעט לחלוטין מחיידקים אינם מתאימים לגידול הדגים. חובה לאפשר למעט החיידקים שבמי הברז להתרבות במים ולקיים בה אוכלוסיית חיידקים גדולה. זמן ההמתנה תלוי לכן בגודל האקווריום ובכמות המים שבו. לאקווריום קטן של 60 ס"מ מספיק להמתין 5-7 ימים, וכל המוסיף הרי זה משובח. לאקווריום גדול של כ- 120 ס"מ יש להמתין כשבועיים לפחות. את זמן ההמתנה ניתן לקצר משמעותית למספר שעות אם נקנה חבילת תמיסות מיוחדות המכילה את אוכלוסיית החיידקים הרצויה ועוד.

לאקווריום חדש מומלץ להכניס קודם זוג דגים הנחשבים עמידים ובריאים באופיים. הללו יעזרו להיווצרות אוכלוסיית החיידקים במים עד לבואם של שאר הדגים. לאחר מספר ימי המתנה נוספים נוכל להכניס דגים נוספים לאקווריום. רצוי בכל פעם להוסיף מספר קטן של דגים על מנת שלא להעמיס יותר מידי על המערכת האקולוגית והביולוגית שנוצרה בו.

תהליך שחרור הדגים החדשים לאקווריום חובה שיתבצע בשלבים ובעדינות. שלב ראשון הוא הכנסת השקית הסגורה לאקווריום. בשלב זה נמתין כעשרים דקות עד להשוואת טמפרטורת המים שבשקית לזו שבאקווריום. בשלב זה נכבה את האור באקווריום עם הכנסת השקית כדי למנוע חרדות מהדגים מאוחר יותר עם שחרורם. בשלב השני נפתח את השקית בזהירות ומבלי לטלטל אותה יותר מידי. אם השקית ארוכה ייתכן והדרך הטובה ביותר לפתיחתה היא על-ידי מספריים וגזירת חלקה העליון. נשאיר את השקית במי האקווריום, אך נדאג שהם לא ייכנסו אליה. בשלב השלישי נרוקן מעט ממי השקית (רצוי מאוד שלא לתוך האקווריום) כדי לאפשר הכנסה מבוקרת של מי האקווריום. בעזרת כלי קיבולי קטן נעביר מעט ממי האקווריום לתוך השקית. פעולה זו נועדה לאפשר מעבר הדרגתי של הדגים ממי החנות למי האקווריום. שני מאגרי מים אלו הם בעלי תכונות ואיכויות שונות. מעבר חד בין האחד לשני עלול להכניס את הדגים לחרדה (עקה) ולפגוע בבריאותם. נחליף רק חמישית מכמות המים בשקית ונמתין כרבע שעה. נחזור על פעולה זו של הוצאת מי השקית והכנסת מי האקווריום עוד כארבע פעמים נוספות במרווחים של כרבע שעה. בשלב הרביעי והאחרון נשחרר את הדגים לאקווריום. לפני שחרורם, אם נמצאים כבר דגים באקווריום והם ממין טריטוריאלי אז רצוי לשנות כמה שניתן את מראה האקווריום. אם נזיז כמה צמחים, גזעי עצים וכדומה יאבדו הדגים הוותיקים את בעלותם על שטחיהם וחלוקת האקווריום תתבצע מחדש יחד עם השתתפותם של הדגים החדשים. אם אינכם חוששים ממי החנות אתם יכולים להשקיע את השקית בעדינות ובאיטיות בתוך האקווריום עד שכולה שקועה בתוכו. בתוך המים תוכלו בעדינות לסובב את השקית כך שחולקה הפתוח יפנה הצידה וכך יוכל על הדגים לצאת ממנה. ישנן שקיות הנוטות להיסגר כך שדפנותיהן נצמדות אחת לשנייה ועלולות לחסום את מעבר הדגים ולגרום להם אף להיכנס לחרדה. כדי למנוע מצב זה ניתן לחתוך במספריים את השקית לאורך חלק מאורכה, כך ניתן יהיה לפתוח אותה לרווחה בתוך המים. ניתן גם להעביר את הדגים לאקווריום בעזרת רשת, כפי שנתפסו והועברו לשקית בחנות.

אחרי הכנסת הדגים החדשים לאקווריום רצוי לחכות יממה או חצי יממה לפני נתינת מזון בפעם הראשונה. לכן, אם כבר ישנם דגים וותיקים באקווריום, רצוי להאכילם עוד בשלב הראשון של הכנסת הדגים החדשים. רק למחרת נאכיל את כל הדגים, וותיקים וחדשים.

מזון

ישנם סוגי מזון שונים המתאימים לסוגי דגים שונים. דגים אוכלי הבשר ייהנו מאוד מתולעי דם קפואות למשל בעוד דגים צמחוניים יעדיפו את המזון הצמחוני המיובש והעשוי דפים דקים. לאוכלי הבשר ניתן גם להוסיף לתפריט מעט מאוד בשר חי מידי פעם, אך יש להקפיד שהכמות תהיה קטנה וחתוכה לחתיכות קטנות מאוד. ניתן לתת גם מעט חתיכות קטנות מחלמון ביצה קשה, אך יש להיזהר שלא יתפורר וילכלך את המים.

המגדל החובב המתחיל עלול בקלות להתפתות ולהאכיל את הדגים יותר מידי. האכלת יתר גם מזיקה לבריאות הדגים וגם מלכלכת את המים. שאריות האוכל שלא נאכלו נופלות על הקרקע ולא כולן נמצאות ונאכלות לאחר-מכן על-ידי הדגים. שאריות האוכל הללו נרקבות מהר במים. הצטברותן מידי יום על קרקעית האקווריום מלכלכת את האקווריום ומזהמת את המים. כדי להימנע מהצטברות שאריות מזון על הקרקעית יש להאכיל את הדגים באיטיות. כלומר, יש לפזר מעט אוכל על פני המים ולחכות עד שהדגים יצליחו לאכול את כל האוכל. רק אז יש לפזר מנה נוספת בהתאם לצורך. על מנת שכל הדגים, גם הקטנים ואו הביישנים יותר, יזכו לאכול נפזר את האוכל במוקד אחד בצד אחד של האקווריום ובמוקד אחד בצדו השני של האקווריום.

רצוי להאכיל את הדגים בזמנים קבועים, פעם ביום-יומיים, בהתאם לסוגם וגודלם. רוב הדגים יכולים לחיות ללא מזון גם במשך מספר ימים. לא מומלץ לשפוך את המזון לאקווריום ישירות מתוך הקופסא. יותר מזון ממה שתכננו יכול להישפך לתוך האקווריום. במקרה שנשפכה לתוך האקווריום כמות גדולה של מזון יש למהר ולהוציאה החוצה לפני שתירקב על הקרקעית.

החלפת מים

סודו של אקווריום השובה את העין נעוץ בראש ובראשונה בניקיון המים שבו. ניקיון המים מושג רק חלקית ביותר ולזמן קצוב ביותר בעזרת המסנן. כך שלמרות פעולת המסנן עדיין נשארים באקווריום לכלוכים ומזהמים רבים המצטברים בקרקעית, על דפנות הזכוכית, על עלי הצמחים הגדולים, על פני המים ובמים עצמם. כדי לשמור על בריאות הדגים ועל יופיו של האקווריום חובה מידי פעם להחליף חלק מהמים המלוכלכים במים טריים ונקיים.

המים הטריים הם אמנם נקיים, אך גם חסרי כל בקטריה טובה הדרושה לדגים. ערכי היסודות השונים שבמים הטריים שונים מאלו של מי האקווריום. המים הטריים הם גם בטמפרטורה שונה מזו של מי האקווריום. כדי למנוע זעזוע ליושבי האקווריום בשל השוני באיכויות המים חובה להחליף רק חלק ממי האקווריום, בין חמישית לרבע, פעם בשבועיים לאקווריום קטן-בינוני או פעם בחודש לאקווריום גדול. ככלל, עדיף להחליף כמות קטנה של מים בתדירות גדולה יותר מאשר להפך.

מים מזוקקים הם המים הכי נקיים שניתן להכניס לאקווריום. מים מזוקקים ניתן לאסוף ממי גשם. אך יש להיזהר מאוד שלא לאסוף מי גשם משלוליות המכילות חיידקים רבים ויצורים חד-תאיים שחלקם מזיקים ביותר. גם יש להיזהר שלא להכניס לכלוך אחר לאקווריום ביחד עם מים אלו. מי גשם יש לאסוף ישירות מהאוויר ולא ממרזב או משלולית וכדומה. הרתחת המים לפני הכנסתם לאקווריום יכולה להבטיח את השמדתם של המזיקים. יש להניח להם להתקרר לפני הכנסתם לאקווריום. איסוף מי גשם והטיפול בהם אינו מעשי באקווריומים בינוניים וגדולים. גם הטרחה בכך רבה מידי.

את המים הנכנסים לאקווריום ניקח מברז הבית או הגינה. מים אלו, שאנו שותים, נקיים מחיידקים מזיקים וגם ממזהמים כימיים. אך במים אלו יש גם כלור. רמת כלור גבוהה אינה רצויה באקווריום. הכלור נוטה להתנדף מהמים לאוויר. לכן מי שחפץ בכך יכול להעביר את מי הברז קודם לתוך דלי או עדיף גיגית עם שטח פנים רחב. חובה שהדלי או הגיגית לא היו כאלה שמי סבון או חומר ניקוי אחר בא איתם במגע בעבר. יש לחכות כשעה-שעתיים עד שהכלור יתנדף ברובו ורק אז להעביר את המים לאקווריום. מניסיון, אין פעולה זו הכרחית, בוודאי אם כמות המים המוחלפת היא קטנה.

למרות שכמות המים המוחלפת היא קטנה עדיין משתנים ערכי המים. כדי למנוע זעזוע מהדגים יש לדאוג שהכנסת המים הטריים תעשה באופן איטי. כך תתאפשר השוואת טמפרטורה ניאותה וגם שינוי איטי ומדורג של הערכים הכימיים של המים.

רוב הלכלוך נמצא בקרקעית האקווריום. לכן נרצה להוציא מתוך האקווריום מים קרוב לקרקעית ככל הניתן. כדי להוציא מים אלו בצורה מיטבית נשתמש בצינורית פלסטיק דקה וארוכה. יש לאחוז שני פתחי הצינורית ביד אחת כשהם אחד ליד השני – פתחם פונה מעלה ובאותו גובה. את הצינורית נמלא במים כולה. נעביר פתח צינורית אחד ליד השנייה תוך שמירה על גובה פתחים זהה כדי שלא ישפכו מים מהצינורית החוצה. כעת נאטום בעזרת ידינו את שני הפתחים,כל אחד ביד אחרת. כשהצינורית מלאה במים ואטומה משני צידיה נכניס פתח אחד, פתח השאיבה, לתוך האקווריום. את הפתח השני, פתח היציאה, נאחז מעל דלי שיכיל את המים המלוכלכים. יש לדאוג שפתח היציאה של המים לעולם יהיה נמוך יותר מפתח השאיבה. במצב זה נשחרר את פתחי הצינוריות ונאפשר מעבר מים מהאקווריום אל הדלי. קצב יציאת המים תלוי בקוטר הצינורית. ניתן לקנות צינורית בחנות המתאימה לעבודה זו. הצינורית תכיל בקצה רשת או אמצעי אחר שיחסום מעבר של חצץ הקרקעית ושל דגים קטנים. ניתן גם להשתמש לפעולה זו בכל צינורית גמישה וארוכה שלא הייתה במגע עם חומרי ניקוי או חומרים כימיים אחרים.

בזמן הוצאת המים הסמוכים לקרקעית כדאי להפוך מעט את הקרקעית כדי שהלכלוך שהצטבר יתרומם מעלה ויאפשר את שאיבתו החוצה.

זהירות: לפני כל פעולת ניקוי באקווריום יש לדאוג קודם לבטיחות ולנתק ממקור חשמל את המכשירים החשמליים שלו. פעולת ניתוק החשמל הכרחית כדי למנוע בוודאות מוחלטת סכנה של התחשמלות כלשהי. הפסקת פעולת המסנן והמחמם חשובה גם כדי למנוע בהם פגיעה אם תוך כדי הוצאת המים ירד מפלס המים ולא יאפשר כניסה של מים למסנן ואו לא יכסה את גוף החימום של המחמם.

ניקיון הזכוכית

על דפנות הזכוכית הפנימיות של האקווריום יתכן ותצטבר אצה ירוקה או חומה. את הזכוכיות ניתן לנקות מבפנים בעזרת ספוגית מעט מחוספסת. יש להיזהר שלא לשרוט את הזכוכית. ניתן גם לקנות מנקה מגנטי הנצמד לזכוכית.

ניקוי המסנן

את המסנן יש לנקות רק לעיתים רחוקות ביותר, פעם בחצי שנה או שנה בלבד. המסנן מכיל בתוכו, על הספוגיות, כמות גדולה של מושבות חיידקים טובים. נרצה לנקות מתוכו רק רפש הנראה לעין אם יותר מידי ממנו הצטבר במסנן או אצות וכדומה. ניקוי המסנן יעשה תוך הקפדה והימנעות מפגיעה במושבות החיידקים. שטיפת חלקיו תיעשה תחת מי ברז בטמפרטורה נעימה, לא קרה מידי ולא חמה מידי, ולזמן קצר בלבד.

אצות וחלזונות

להוציא מחלות התוקפות את הדגים שני האויבים העיקריים של האקווריום הם אצות וחלזונות.

את מניעת התרבות האצות באקווריום ניתן להשיג באמצעים הבאים. ראשית יש לבדוק אם כמות האור הנכנסת לאקווריום גדולה מידי. אם האקווריום ממוקם סמוך לחלון אז יש לכסות את החלון בוילון או לכסות את זכוכית הצד של האקווריום דרכה חודרות קרני האור. יתכן ומספר שעות ההארה של האקווריום רב מידי. מומלץ להפעיל את האור באקווריום למשך 8-9 שעות בלבד! רצוי לרכוש שקע חשמלי הכולל טיימר של שעות ואליו לחבר את מערכת ההארה. את הטיימר ניתן לכוון כך שהתאורה תפעל לזמן קבוע ובין שעות קבועות ביממה.

מחלזונות קשה מאוד יהיה להיפטר מרגע שנכנסו והתבססו באקווריום. דרך הפעולה נגדם כוללת את הוצאתם מתוך האקווריום מייד עם גילויים. אם נתמיד להוציא אותם החוצה, גדולים כקטנים, נוכל אולי להיפטר מהם בסופו של דבר. בכל מקרה רצוי מאוד להוציאם החוצה שכן אקווריום שיצא מכלל שליטה ומלא בחלזונות כולו איננו מראה מרהיב.

כיום אין בנמצא חומר המשמיד אצות ואו חלזונות ושאינו בעל סיכון לפגוע גם בדגים עצמם.

סיכום

להלן מרוכזים חמישה כללים שכל מגדל דגים חובב וודאי מכיר:

• אקווריום מרהיב סודו בתחלופת מים נאותה
• קצת פחות מידי אוכל עדיף מאשר קצת יותר מידי
• ולא להעמיס יותר מידי דגים באקווריום, כך תוקל גם תחזוקתו
• ויפה יותר כשיש להקת דגים מאותו סוג מאשר יותר דגים מסוגים שונים
• היזהרו ונתקו מכשירי חשמל לפני כל פעולה באקווריום!

ב ה צ ל ח ה