headline
Error processing SSI file




מסעות וַאסְקוֹ דַה גַמָה



האימפריה הפורטוגזית


במהלך המאה ה-15 פיתחה פורטוגל תנועת אוניות לאורך חופיה המערביים של אפריקה מתוך מטרה לסרוק, להכיר ולמפות את האזור. במשך השנים נצבר הידע והניסיון הנדרש להפלגות ארוכות וממושכות יותר. פורטוגל שאפה להגיע להודו בדרך הים במסלול העוקף את יבשת אפריקה מדרום לה. הודו היוותה את אחד ממרכזי המסחר החשובים באותה תקופה כאשר נמצאים בה תבלינים, בדי משי, כלי חרסינה ואוצרות אחרים שהובאו מהמזרח הרחוק. חלק גדול מהסחורות יובא לאירופה דרך סוחרים איטלקיים מפירנצה בעיקר, אשר הובילו את הסחורות בדרך היבשה עד לנמלי-ים שלחופי המזרח-התיכון ומשם בשייט לאירופה. מסחר זה היה רווחי מאוד ופורטוגל שאפה לקבל נתח ברווחים. המסחר דרך המזרח התיכון נשלט על ידי הצי האיטלקי, לכן נאלצה פורטוגל לחפש דרך חלופית למזרח אסיה.
שייט לאורך חופי אפריקה אילץ הקמת תחנות עצירה מוגנות מפני אויבים. יבשת אפריקה עצמה שימשה גם מקור הכנסה נוסף בדמות של אוצרות טבע ומסחר בעבדים. במהלך המאה ה-15 הוקמו מושבות פורטוגזיות מעבר לים בחופי אפריקה המערבית.

פרינס הנרי


פְּרִינְס הֵנְרִי (Prince Henry)
היה נסיך מלוכה פורטוגזי שנולד בשנת 1394, בן למלך
ג'וֹן הראשון (King John I)
. בגיל 21 הוא השתתף כחייל במערכה נגד המוסלמים בצפון אפריקה, מערכה בה נכבשה צפון מרוקו. מאורע זה עורר בו את הרצון לחקור ולגלות עוד על יבשת אפריקה שלא הייתה ידועה לתושבי אירופה. בשנת 1418 הוא החל את השקעתו בתחום הימייה וגילוי הארצות בכך שהקים בית ספר לניווט, אסטרונומיה ומיפוי. בשנים הבאות הוא עזר במימון מסעות ימיים בניסיון לעבור את הנקודה הכי דרומית אליה הגיעו אוניות עד כה – כֵּף בּוֹיַאדוֹר (Cape Bojador) שלחופיה המערביים של יבשת אפריקה. באזור זה מתחוללות סערות רבות והוא נחשב עד כה כבלתי עביר. היה זה מגלה פורטוגזי בשם
גִיל הִינֵאס (Gil Eannes)
שהיה הראשון לעבור נקודה זו ולחזור בחיים לדווח על כך, בשנת 1434. עד למותו בשנת 1460 הוא עזר במימון מסעות רבים דרומה לחקר חופיה של אפריקה. המסע האחרון שבהם, בהנהגתו של
דְיוֹגוֹ גוֹמֵז (Diogo Gomez)
, הגיע עד לכֵּף פַּלְמַאס (Cape Palmas). בשנים אלו החל גם המסחר הימי בעבדים.

מפת מסעותיהם של גיל הינאס ודיוגו גומז


ברתולומיאו דיאז


המלך
ג'וֹן השני (King John II)
המשיך לתמוך במסעות הימיים לאורך חופה המערבי של אפריקה. הוא בחר בצעיר בשם
בַּרְתוֹלוֹמֵיאוֹ דִיאַז (Bartolomeo Diaz)
להנהיג את המשלחת שמטרתה הייתה להמשיך דרומה ככל האפשר במטרה למצוא מעבר ימי להודו.
ברתולומיאו דיאז נולד בשנת 1450 למשפחת אצילים מכובדת בפורטוגל. בצעירותו השתתף במסחר הימי בזהב ובשנהב מחופי אפריקה המערביים והגיע עד לדרגת קפטן. באוגוסט 1487 הוא עמד בראש משלחת של שתי אוניות שיצאה מנמל ליסבון. הם עברו את כף פלמאס ואת שפך נהר הקוֹנְגוֹ והמשיכו עוד דרומה. סערה שפרצה בתחילת 1488 גרמה להם לאבד קשר עין עם החוף. הם המשיכו הלאה בתוך הסערה, לכיוון מזרח, וחצו את כף התקווה הטובה (Cape of Good Hope) אל תחילת האוקיינוס ההודי מבלי שהיו מודעים לכך. שם הצליחו לעגון בחוף בבטחה. הצוות שהיה מבוהל ומפוחד אילץ את דיאז לחזור חזרה לפורטוגל. בדרכם חזרה לאורך חופי אפריקה ראו בפעם הראשונה את כף התקווה הטובה. כשתים-עשרה שנה לאחר-מכן ימצא ברתולומיאו את מותו בסערה באותו מקום.

מפת מסעו של ברתולומיאו דיאז


ואסקו דה גמה


וַאסְקוֹ דַה-גַמָה (Vasco da Gama)
נולד בעיירה סִינֵז (Sines) שבדרום פורטוגל. תאריך לידתו של דה גמה אינו ידוע ומשוער להיות בין השנים 1460-1469. אביו היה מושל העיר ומקורב לבית המלוכה.

ב-8 ליולי 1497 יצאה תחת הנהגתו של דה גמה משלחת של ארבע ספינות מנמל ליסבון. מצויד במפות של קווי החוף שהוכנו קודם לכן על-ידי דיאז וקודמיו, פיקד דה גמה על הספינה "סיינט גבריאל" (St. Gabriel). בתכנון בניית הספינות השתתף גם דיאז. הם עברו מסביב לכף התקווה הטובה והצפינו עד למוזמביק (Mozambique) שם עגנו. במוזמביק הם נפגשו עם ספינות מסחר ערביות והתעודדו לגלות על סיפונן זהב, כסף ותבלינים. משם המשיכה המשלחת צפונה עד למַלִינְדִי (Malindi) שלחופי קֵנְיָה (Kenya). בחוף זה הצטרף אליהם נווט מקומי שהכיר את הדרך להודו. אחרי כשלושה שבועות של מסע ימי הגיעה המשלחת לקַלִיקוּט (Calicut) שעל חופה הדרום-מערבי של הודו. מסעם חזרה מהודו לחופי אפריקה נתקל ברוחות נגדיות חזקות שהאטו את קצב ההתקדמות. במקום שלושה שבועות הם הגיעו לחופי אפריקה רק אחרי שלושה חודשים. מחלת צפדינה פרצה על סיפון הספינות בגלל מחסור בוויטמין C בתזונה. מתוך 170 אנשי הצוות המקוריים שיצאו למסע נותרו רק 55.

מפת מסעו של ואסקו דה גמה


בספטמבר 1499 שב דה גמה לליסבון עם דוגמאות של אבני-חן ותבלינים. מלך פורטוגל,
מַנוּאֵל הראשון (Manuel I)
, קיבל אותו בכבוד רב ובמתנות על שהוכיח כי קיימת דרך ימית דרומית להודו. חצי שנה לאחר מכן נשלח
פֵּדְרוֹ קַאבְּרַל (Pedro Cabral)
לאותו מסלול. בטעות סטה קאברל מערבה יותר כשחלף על פני חופי אפריקה המערביים וגילה את חופי ברזיל. כשהגיע לקליקוט הוא הקים שם מרכז מסחרי מאויש על-ידי עובדים פורטוגזיים. אולם, מששב לפורטוגל נרצחו שם כולם. דה גמה נבחר לצאת למסע נקמה. הוא הפליג אל קליקוט בשנת 1502 והפגיז את העיר עם תותחים. העיר נכנעה והסכם מסחר נחתם.
בשנת 1503 שב דה גמה לליסבון עם מטען זהב ראשון מהמזרח. לאחר-מכן הוא נשלח שוב להודו להשליט סדר בקולוניה הפורטוגזית. הוא נפטר שם בעיר קוּצִ'ין (Cochin) ב-24 לדצמבר 1524.

בחן את עצמך...



לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[למסע הקודם | למסע הבא]

[ עמוד ראשי - מסעות גילוי ארצות | מסעות מרקו פולו | גילוי יבשת אמריקה | מסעות וַאסְקוֹ דַה-גַמָה | גילוי מיצרי מגלן | מסעות סר מרטין פורבישר | הרפתקאות סר פרנסיס דרייק | גילוי ים ברנץ | מסעות הנרי האדסון | גילוי ים טסמניה | גילוי מיצרי ברינג | מסעות קפטן ג'יימס קוק | כיבוש הקוטב צפוני | כיבוש הקוטב דרומי | העפלה לפסגת האוורסט | הנחיתה על הירח ]