אווירון מדחף

חלוצי התעופה

אוטו ליליאנטל

אחד מאותם נלהבים שנמשך לרעיון תעופת האדם בשמיים היה מהנדס גרמני בשם

אוטו ליליאנטל (Otto Lilienthal)

. ליליאנטל נולד ב-23 למאי 1848 לסוחר בדים גרמני. לאחר פטירת אביו דאגה אמו לחינוך הילדים. בצעירותו למד ליליאנטל דקדוק גרמני, מתמטיקה וגם שיעורי טבע על ציפורים. לאחר השלמת לימודי החובה הוא רכש את השכלתו בתחום הטכני בבית-הספר הטכני האזורי שבפוטסדאם. שם הוא למד בין השנים 1864 ועד 1866. שנה לאחר סיום לימודיו בפוטסדאם, בשנת 1867, הוא החל ללמוד הנדסת מכונות בברלין.

שנת 1867 הייתה גם השנה בה הוא החל את ניסוייו בתחום התעופה. אוטו ואחיו,

גוסטאב (Gustav)

, התעניינו בתעופה עוד מילדותם. נושא זה ריתק את שניהם והעסיק את זמנם הפנוי. בשנת 1873 התקבלו שני האחים כחברים באגודת התעופה של בריטניה, שכן במולדתם, גרמניה, לא הייתה קיימת אגודה מסוג זה. ליליאנטל, שכבר צבר ידע רב בנושא, החל להעניק הרצאות פומביות מול קהל חברי האגודה וקהלים אחרים על התיאוריה העומדת מאחורי תעופת הציפורים. בשנת 1878 הוא נשא לאישה את אגנס פישר (Agnes Fischer) ולשניים נולדו ארבעה ילדים.

כמו רבים אחרים לפניו ובתקופתו האמין אוטו כי המפתח לתעופת האדם טמון בהבנה של יכולת התעופה של ציפורים וחיקויה. עדות לכך טמונה בספרו שיצא לאור בשנת 1889 תחת הכותרת "טיסת הציפורים כבסיס לתעופה". אוטו ניסה לחקות את תנועת התעופה של הציפורים כאשר הוא התמקד בעיקר בשחפים ובחסידות. הוא הראשון ששם-לב שכנפי הציפור קמורים יותר בחלקן העליון מאשר בחלקן התחתון. זוהי, כפי שנראה בהמשך, תכונת מפתח הכרחית להשגת כוח עילוי באוויר.

כמו כולם, שבנו כלי-תעופה בעלי כנפיים גדולים הנעים על גלגלים, גם אוטו ניסה לחקות את המעוף של הציפורים. אך בשונה מרבים אחרים, אוטו ליליאנטל הבין שהמפתח למעוף האדם טמון קודם בהבנת עקרונות הדאייה. בשנת 1890 החליט אוטו לבצע ניסיונות תעופה מאוישים בעזרת כלי הדאייה שהמציא ובנה. כלי דאייה טיפוסי שלו היה מורכב מזוג אחד של כנפיים, חד-כנפי, או לשם קבלת כוח עילוי גדולי יותר מזוג כפול של כנפיים, דאון דו-כנפי. הכנפיים היו רחבות בעלות שטח פנים גדול. אך הכנפיים של הדאונים אותם הוא הטיס היו קבועות במקומן. יכולת התמרון והתנועה של הדאונים אשר הוא תכנן ובנה הייתה מוגבלת מאוד והסתמכה על הטיה ימינה או שמאלה של גוף הטייס, אשר נתלה באוויר בעזרת רצועות תמיכה.

דאון רחיפה טיפוסי

עד למותו ערך אוטו מעל לאלפיים ניסיונות רחיפה במתקני הדאייה שלו. הוא הצליח לדאות באוויר עד למרחק מרבי מרשים של כ- 350 מטרים תוך שהוא מכוון עצמו, באופן מוגבל, באוויר. ב-9 לאוגוסט 1896 הוא התרסק לקרקע עם אחד ממתקני הדאייה שלו, שבר את מפרקתו ומת למחרת.

אוקטאב שאנו

חלוץ תעופה אחר היה בוגר הנדסה אזרחית אמריקאי ממוצא צרפתי בשם

אוקטאב שאנו (Octave Chanute)

. אחרי שסיים קריירה נכבדה בתכנון של מספר מבנים חשובים בארה"ב, פרש שאנו לגמלאות. את זמנו הפנוי הוא מילא בתחביב חדש שמצא – תעופה. תרומתו לעולם התעופה החלה באיסוף כל המידע שהיה ידוע עד כה בנושא זה, בפרסום מידע זה לציבור הרחב ובמתן מענה לכל המתעניינים שפנו אליו באופן פרטי.

בשנת 1894 הוא סיכם את כל ההתקדמות שחלה בענף התעופה בחיבור אחד תחת הכותרת "התקדמות במכונות מעופפות". חיבור אשר זכה לתפוצה רבה ולפרסום רב.

בשנת 1896 תרומתו העמיקה כאשר הוא מימן את בנייתם של מספר דאונים מרובי כנפיים. דאונים אלו היו מורכבים מחמש ואף משש זוגות כנפיים, מסודרים זה מעל זה. הכנפיים חוברו בציר אנכי אשר אפשר את תנועתם. המטרה הייתה לבחון את תרומת חופש התנועה של הכנפיים להשגת יציבות הדאון באוויר. זוג כנפיים נוסף מאחור עזר בשמירה על יציבות הטיסה. מכונות אלו היו בעלות מראה מורכב ומרשים, אך דווקא דגם אחר של דאון, פשוט יותר, זכה להצלחה גדולה. היה זה דאון דו-כנפי קטן אשר שימש השראה לחוקרי תעופה אחרים. למעשה, במקור היה זה דאון תלת-כנפי, אשר זוג כנפיו התחתונות הוסר. שני זוגות הכנפיים שנותרו היו מקובעות במקומן. הדאון נוסה בהצלחה בדיונות החול של מדינת אינדיאנה, הסמוכות לאגם מישיגן, והיה לדאון הטוב ביותר של שאנו.

דאון דו-כנפי

מבנה הדגם הדו-כנפי יאומץ מעתה והלאה בזכות מבנהו הפשוט והקל מבלי לוותר על חוזקו ונוקשותו. הכנפיים נתפרו בעזרת מערך שתי וערב של לולאות. מבנה זה מזכיר במידה מסוימת את מבנהו של גשר טיפוסי שנועד גם הוא להיות פשוט, קל וחזק. ניתן לומר שמבנה הדאון של שאנו זכה להשראה ממבנה הגשרים שהוא תכנן ובנה בחייו במהלך עבודתו כמהנדס בניין בהנדסה אזרחית.

ד"ר סמואל פירפונט לאנגלי

תרומה נוספת לענף התעופה המתפתח שמורה ל

ד"ר סמואל פירפונט לאנגלי (Samuel Pierpont Langley)

. לאנגלי התעניין בתעופה מאז ומתמיד. בתחילת 1887 הוא החל לערוך ניסויים בתחום האווירונאוטיקה באופן רציני. בשנה זו הוא שימש כמנהל מצפה-הכוכבים של מדינת פנסילבניה, וגם לימד שם את מקצועות הפיזיקה והאסטרונומיה.

באמצע אותה שנה הוא עבר לוושינגטון לאייש משרת עוזר-מזכיר במכון הסמית'סוניאן. שם הוא בנה משחקים מעופפים קטנים דמויי מסוקים בני ימינו, שפעלו על מתיחת גומי. בסוף השנה נפטר מנהל הסמית'סוניאן ולאנגלי מונה לתפקיד במקומו.

החל משנת 1891 החל לאנגלי בתכנון ובנייה של סדרת כלי-תעופה שונים בעלי מנוע קיטור, אך אלו היו בלתי מאוישים. ההתחלה הייתה קשה והדגמים הראשונים לא הצליחו להתרומם או לטוס למרחק מרשים. עד סוף שנת 1895 החל לאנגלי להראות סימני ייאוש מהמטרה לבנות כלי תעופה בלתי-מאויש (שלא לדבר על כלי-תעופה מאויש).

בשנת 1896 הוא הצליח סופסוף לבנות שני כלי תעופה בלתי-מאוישים אשר הצליחו לעוף באוויר למשך עד דקה. אך בשנת 1897 הוא החליט שדי לו בכך וכי מעתה והלאה יפסיק את ניסוייו בתחום זה שדרשו ממנו השקעה רבה מבחינת זמן וכסף.

אולם, כאשר צבא ארה"ב פנה אליו בשנת 1898, על סמך הצלחת ניסוייו האחרונים בבקשה לתכנן כלי-טיסה מאויש הוא קיבל עליו את המשימה. הוא החל לבנות דגמים גדולים של כלי-טיס, במטרה להגיע לדגם שיוכל לשאת גם אדם. באוקטובר 1903 נערך הניסוי הראשון בכלי-תעופה משל לאנגלי אשר מוטס בידי אדם. הכלי הכבד לא הצליח להמריא ממתקן ההמראה שהיה על בית צף בנהר הפוטומק. הכלי הממונע צנח היישר אל תוך הנהר.

כישלון צורב זה, אחרי שנים של השקעה מתמדת, יחד עם פרסום שלילי ולעגני בעיתונות גרמו ללאנגלי לזנוח אחת ולתמיד את המשך ניסוייו בכלי תעופה. הוא נפטר בשנת 1906.

סיכום

בנוסף לשלושת האישים הללו פעלו לקראת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 עוד רבים וטובים אחרים. כל אחד מאותם חוקרי תעופה נלהבים קיבל השראה ועידוד מניסיונותיהם של האחרים ותרם תרומה משל עצמו לקידום חקר תעופת האדם.

תרומתו של אוטו ליליאנטל הייתה רבה במיוחד, הוא השאיר אחרי מותו מספר רב של מאמרים, הסברים, איורים וספרים בנושא התעופה שסיכמו את תוצאות תצפיותיו וניסיונותיו. לא לחינם הוא נחשב לחשוב מבין אבות התעופה המודרנית, שכן רבים מהבאים אחריו נעזרו בעבודותיו והמשיכו את דרכו בנקודה בה הוא הפסיק, אך בכיוון מעט שונה. במיוחד הושפעו מכתביו זוג אחים אחד מצידו השני של האוקיינוס האטלנטי. על כך מייד בפרק הבא.

לפרק הקודם | לפרק הבא


[ מבוא | חלוצי התעופה | האחים רייט | כיצד אווירון מדחף טס באוויר |
המצאת המאזנים | הפטנט של האחים רייט | השנים שלפני מלחמת העולם הראשונה | כלי-טיס במלחמת העולם הראשונה |
תקופת הזהב של התעופה | האווירון במלחמת העולם השנייה | סיכום ]





[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]