headline





מנפה כותנה



אֶלִי ווִיטְנִי (Eli Whitney)
, ממציא אמריקאי, נולד בשנת 1765. עוד בילדותו גילה הילד חוש לכלים ומכונות כשהסתובב בבית המלאכה לרהיטים של אביו. פרנסתו הראשונה הייתה חנות בבעלותו למכירת מסמרים. בגיל 28 סיים ללמוד באוניברסיטת ייל. לאחר הלימודים נסע לדרום קרוליינה להתקבל למשרת מדריך. אך בדרכו לשם פגש בגברת קתרין גרין אלמנתו של גנרל נָתַנְאֵל גְרִין (Nathaniel Greene) שנהרג במלחמת העצמאות. גרין התרשמה ממנו והזמינה אותו לבקר באחוזה הגדולה שלה. וויטני נענה להזמנתה ובביקור באחוזה שמע את תלונותיהם של מגדלי הכותנה על כך שניקוי הכותנה מהזרעים היא משימה מפרכת וגוזלת זמן רב. תוך שבוע בנה וויטני דגם של מכונה לניפוי זרעים מסיבי הכותנה. מנהל האחוזה של גברת גרין, פּיִנְהֶאס מִילֵר (Phineas Miller), התרשם מאוד מהדגם, עד כדי כך שנכנס לשותפות עסקית עם וויטני. תוך מספר חודשים בנה וויטני מכונה אמיתית שניפתה זרעים מהכותנה ביעילות רבה מאוד. עבודה שקודם לכן נעשתה באופן ידני בלבד.

עקרון מכונת ניפוי הכותנה הנו פשוט למדי. מסובבים גליל בעל שיניים חדות הבולטות מעל לפני שטחו. במהלך סיבוב הגליל תופסות השיניים בפקעת כותנה ומעבירות אותך דרך מסרק. המסרק מספיק מרווח כך שסיבי הכותנה יכולים לעבור דרכו בחופשיות, אך הוא גם מספיק צפוף כך שזרעי הכותנה אינם יכולים לעבור ונשארים מצדו האחד.


מנפה כותנה - אלי וויטני


באותה תקופה החלו לחוקק ולהסדיר את חוקי הפטנט. וויטני קיבל פטנט על המצאתו שנה לאחר מכן, בשנת 1794. אך הצלחתו נגדעה בשל שריפה שפרצה בבית המלאכה שלו וכילתה את כל כלי העבודה שהיו ברשותו. רק בשנת 1796 חזר וויטני יחד עם שותפו לעסקים לעסקי הכותנה ומכונת הניפוי. אך היה זה מאוחר מידי בעלי שדות הכותנה בדרום רצו את המכונה עם היוודע דבר קיומה ושילמו לכל בעל מלאכה באזור שיבנה להם אחת. שני השותפים הגו תוכנית עסקית למכור את מכונת הניפוי באנגליה ביחד עם חבילת זרעי כותנה, כך יותר כותנה תיזרע ויהיה יותר צורך במכונות ניפוי. תוכנית זו כשלה בשל שתי סיבות: סיבה ראשונה היא שמועה שהופצה שמכונת הניפוי גורמת לפגיעה באיכות הכותנה, סיבה שנייה היא העובדה שהם קנו זרעי כותנה ירוקים בעוד שהאנגלים זרעו רק זרעי כותנה שחורים.

בינתיים באמריקה המשיכו בעלי מלאכה להפר בגלוי את הפטנט, אולי משום שחוקי הפטנט היו חדשים ולא הופנמו מספיק. השניים הבינו מהר שרישום הפטנט לא עוזר להם למנוע מאחרים להעתיק את ההמצאה, אך הוא כן יכול לעזור להם לתבוע את המפרים ולהכריח אותם לשם פיצויים על הפרה זו. לכן, משנכשלו בעסקיהם פנו השניים לתבוע את האנשים שהפרו את הפטנט, בנו ומכרו מכונות ניפוי משל עצמם. השניים הבינו שייקח זמן רב לתבוע כל אחד ואחד שהפר את הפטנט ולכן תבעו את המפר הראשי לדעתם. בנוסף מילר הגה תוכנית עסקית חדשה, לפיה כל מי שירצה לבנות מכונת ניפוי יצטרך לשלם דמי זיכיון. התוכנית שלוותה בכיבוד הגנת הפטנט על-ידי מדינות ארה"ב זכתה סופסוף להצלחה.

מכונת הניפוי של וויטני הייתה כה חשובה בתקופתה שכן היא ייעלה והוזילה משמעותית את תהליך ייצור הכותנה. גידול כותנה בארה"ב הפך להיות עסק משתלם. בנוסף לכך, בשדות הכותנה הועסקו עבדים שחורים שעתה לא היה עוד צורך כלכלי להעסיק אותם בתנאי עבדות. המכונות החדשות יכלו להחליפם ובכך תרמו לקולות החופש שקראו לשחרור העבדים.

לאחר מכן וויטני החליט לשנות כיוון והקים מפעל לייצור רובי מוסקט.

הוא נפטר ב- 8 לינואר 1825.





לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]