headline





המצאת הטנק



מבוא


מאז תחילת ימי הלחימה עלה צורך להתגונן מתקיפות האויב. בעת העתיקה שימש מגן היד כמגן אישי של הלוחם מפני דקירות פגיון, מכות חרב, פגיעות חיצים וכדומה. בנוסף למגן האישי נדרש מגן כללי שתחת חסותו יוכל הכוח האנושי הלוחם להתקדם תחת ממטר חיצי האוייב. לשם כך פיתחו הרומאים את הגַלֶרִי (Gallery). הגלרי הרומאי היה בעיקרו סככת עץ ניידת בה היו מוגנים הלוחמים. כך יכלו הלוחמים להתקרב עד חומת הישוב או המבצר המותקף כשהם מוגנים מחיצים וכלי לחימה אחרים המועפים עליהם ממגדלי שמירה וממעל לחומה.

בתקופת ימי-הביניים שימש שריון הברזל ככסות ההגנה של האביר הלוחם שהגנה עליו מכף רגל ועד ראש. בתקופת התחייה אייר לאונרדו דה-וינצי רעיון למרכב עץ סגור נייד המספק הגנה ללוחמים הנמצאים בו. רעיון זה היה חדשני לעומת, למשל, הסוס הטרויאני, שגם היה נייד וסיפק הגנה ומסתור לחיילים שהתחבאו בתוכו. המרכב של דה-וינצי נועד להיות יותר ממקום מחבוא מפתיע, אלא כלי מלחמה פעיל. אך הרעיון של דה-וינצי נותר על הנייר בלבד ולא מומש בפועל.

עד להמצאת כלי הנשק החם השונים היו לוח המגן והשריון האישי כלי הגנה מספקים. הופעתם של התותחים, הרובים והאקדחים שמה קץ לכך. המגן הידני כמובן שאינו יכול להגן מפני נשק חם. גם שריון המתכת הכבד לא סיפק הגנה ללובש אותו. כדי להגן מפני ירי קליעים על שריון המתכת להיות עבה מאוד וכבד במידה כזו שאי אפשר יהיה לנוע אתו.

רעיון ההתגוננות מפגיעות האויב נזנח. השריון האישי בשדה הקרב, שסיפק רק הגנה מוגבלת, הפך לנדיר יותר ויותר. נדרשה התפתחות טכנולוגית חדשה כדי שהחייל הלוחם יוכל שוב להיות מוגן במידה סבירה שתאפשר לו לנוע בתוך שטח עוין עם יכולת התגוננות מאש האויב.

הטנק הראשון


המצאת מנוע הקיטור אפשרה מאוחר יותר את תכנונם ובנייתם של כלי רכב ממונעים. כלי הרכב הממונע הוסב לשימוש צבאי על-ידי הוספת תת-מקלע בחזיתו. לוחות מגן מברזל הוספו לרכב בהיקפו כדי לספק הגנה לצוות המאייש אותו. דגמי רכבים נוספים הופיעו שסיפקו הגנה מלאה ליושבים בהם על-ידי מרכב סגור מוקף שריון מלא. כל אלה היו עדיין תחת קטגוריה של כלי רכב צבאיים משוריינים, שכן כלים אלו לא יכלו לנוע בדרך בוצית, מרובת מהמורות ומכשולים שונים. רכבים אלו בעלי ארבעה גלגלים יכלו לנוע לכל היותר בדרך עפר סלולה.

כלי צבאי לוחם הנע בשטח צריך להיות בעל יכולת תנועה המתגברת על מכשולי דרך רבים. הפתרון ליכולת התנועה הגיע מתחום החקלאות. לקראת סוף המאה ה-18 הומצא הטרקטור הנע בשדה החקלאי הבוצי בעזרת זחלים במקום גלגלים. הזחל הינו שרשרת המורכבת על מספר גלגלים שבאותו צד של הרכב. לפחות גלגל אחד מביניהם ממונע ואילו השאר חופשיים להסתובב בהתאם לתנועת השרשרת המונחת עליהם. הגלגלים משוננים, כך ששיני הגלגלים בולטים מתוך השרשרת, אוחזים בה ומניעים אותה תוך כדי סיבובם. לטרקטור החקלאי שני זחלים, אחד מכל צד. בעזרת הזחלים יכול הטרקטור לנוע בשדה בוצי. השרשרת מונעת את התחפרות הגלגלים בתוך הבוץ.

התנועה בעזרת זחל מאפשרת לנוע על פני מכשולים או מהמורות, להימנע משקיעה בבוץ או בשלג וגם פוטרת מדאגה של פיצוץ הצמיג מירי האויב. באמצע המאה ה-19 אומץ הרעיון להשתמש בזחלים של הטרקטור החקלאי כדרך הניידות של הכלי הצבאי החדש. במלחמת קרים שהתרחשה באותה עת השתתפו מספר טרקטורים מלחמתיים. אך ההתקדמות הרצינית בנושא החלה רק לאחר המצאת מנוע הבעירה הפנימית בשנת 1885.

מספר דגמים של כלי רכב ממוגנים וממונעים תוכננו ונבנו על-ידי אנשים פרטיים בתקווה לעניין ממשלות ואו צבאות שונים. אחד הדגמים הראשונים המעניינים היה שייך ל
רִיצַ'ארְד הוֹרְנְסְבִּי (Richard Hornsby)
. הלה הספיק לבנות לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה רכב ממוגן הנע על גבי זחלים. מלחמת העולם הראשונה פרצה והורנסבי רצה להציג את המצאתו בפני מקבלי ההחלטות הבריטיים. בתצוגה בפני נכבדים בריטיים, ביניהם גם שר הימייה דאז,
ווִינְסְטוֹן צֶ'רְצִיל (Winston Churchil)
, התרשמו הנוכחים מיכולותיה העבירות של המכונה החדשה. דובר על כך שההמצאה החדשה תהיה כמו ספינת יבשה ותהיה בעצם שלוחה יבשתית של צי הימייה. צ'רצ'יל שוכנע באפשרויות הגלומות בכך והקצה מתוך תקציב משרד הימייה סכום כסף לצורך בניית מספר מכונות.

הקצין הבריטי
אֶרְנֵסְט סְווִינְטוֹן (Ernest Swinton)
שהאמין במכונה החדשה הופקד על תכנונה. בפיו היא כונתה לראשונה בשם טנק (Tank). דגם הטנק הראשון כונה בשם החיבה "ווִילִי הקטן" (Little Willie). דגם זה שקל 14 טון, כלל שלושה אנשי צוות והתקדם במהירות מרבית של 5 קמ"ש בלבד. ביצועיו של דגם זה לא היו מספיק טובים ודגם חדש בשם "ווילי הגדול" (Big Willie) נבנה אחריו.

Little Willie tank

טנק "ווילי הקטן"


לשדה הקרב באירופה הגיע דגם הטנק "סימן 1" (Mark I) הבריטי. היה זה הראשון בסדרת דגמים כשהמוצלח ביותר ביניהם היה "סימן 5" (Mark V). דגם זה נע במהירות מרבית של 6.5 קמ"ש כשבקרבו 8 אנשי צוות המפעילים שני תותחים ושתי מכונות ירייה. היה זה בדיוק הרגע המתאים בהיסטוריה להופעתו. מלחמת העולם הראשונה התאפיינה כמלחמת חפירות. כל צד התחפר בחפירות או שוחות משני צידי שדה הקרב והתקבע בו. כל צד היה מרותק בקו החפירה ההגנתי שלו והמלחמה כולה התנהלה כשהיא נייחת וללא שום התקדמות. כדי לבקוע את המצב הקפוא היה צורך בכלי משוריין שיאפשר את התקדמות הכוח הלוחם עם כוח האש שלו לעבר האויב כשהוא מוגן ממנו ומכוח האש הנגדית שלו.

למרות שהיה זה הרגע המתאים, ביצועיהם של הטנקים הבריטיים בשדה הקרב היו נמוכים למדי ולא ענו על הציפיות. לא התפתחה ונוסחה עדיין תורת לחימה עבור הטנקים. הטנקים נעו באקראי ובלי יכולת של התקשרות ביניהם ועם הכוחות הרגליים לצורך תיאום פעולותיהם. אף על פי כן, הטנק הראה פוטנציאל ושכנע את הבריטים כמו גם את הצרפתים, את האמריקאים, את האיטלקים ולאומים אחרים לפתח דגמים משלהם של ההמצאה החדשה.

צריח הטנק


בצרפת, בעידודו ובתמיכתו של איש התעשייה הנודע ויצרן הרכבים,
לוּאִי רֶנוֹ (Louis Renault)
, נבנה הטנק מדגם FT-17. דגם זה נע במהירות מרבית של 7 קמ"ש כשבקרבו רק שני אנשי צוות המפעילים את הטנק ותותח של 37 מ"מ. שני חידושים מהותיים היו לטנק זה על פני שני דגמים צרפתיים ראשונים אחרים שקדמו לו ועל פני הדגמים הבריטיים המוקדמים. חידוש אחד בטנק זה הוא הצריח המסתובב. מבעד לפתח צר בצריח היה ממוקם התותח או לחילופין מקלע. היכולת לסובב את הצריח ימינה או שמאלה מבלי להיזקק לסובב את הטנק כולו הקנתה לדגם זה מהירות תגובת ירי הרבה יותר טובה מהדגמים הקודמים לו בהם הצריח היה מקובע במקומו. חידוש נוסף בטנק הצרפתי של רנו הוא מיקומו של המנוע בחלק האחורי של הטנק. באמצע שנת 1918 השתתף טנק זה לראשונה בשדה הקרב. יתרונו בשדה-הקרב על פני הטנקים האחרים בתקופתו הוכח במהלך מלחמת העולם הראשונה.

FT-17 tank

טנק FT-17


הצריח היה פיתוחו משמעותי של הטנק והקנה לו את הצורה הייחודית והאופיינית לו. ניתן לזהות כלי מלחמה זה גם רק לפי צורת צלליתו.

האמריקאים קנו מהצרפתים את הרישיון לבנות דגם של טנק משלהם על בסיס הטנק FT-17. בשינויים קלים מה- FT-17 בנו האמריקאים את ה- US M1917. בדגם האמריקאי הוחלפו גלגלי העץ בגלגלי מתכת, המנוע הצרפתי של רנו הוחלף במנוע האמריקאי של פורד, נפתחו שני פתחים קטנים משני צידי המרכב לטובת הנהג ועוד שינויים פעוטים אחרים. גם טנק זה נשא תותח של 37 מ"מ או מכונת ירייה.

האיטלקים גם הם בנו טנק משלהם, Fiat 3000. גם טנק זה נבנה על בסיס הטנק FT-17 הצרפתי.

ב-20 במאי 1948, במהלך הקרבות של מלחמת העצמאות תקפו טנקים סוריים מדגם רנו R-35 את דגניה א' ודגניה ב'. אחד הטנקים נבלם רק ממש בפתח שערי הישוב דגניה א'. לפי המיתוס שנשרש מאותה תקופה עצרו אנשי הישוב את התקדמות הטנק על-ידי השלכת בקבוקי תבערה שהתנפצו עליו. מבדיקה שנערכה שנים מאוחר יותר נראו סימני פגיעת רסס רבים בטנק הסורי. הללו מצביעים על מטול פצצות מסוג פיאט שהופעל באותה התקפה כגורם העיקרי ההגיוני יותר לעצירתו של הטנק.

הטנק הכבד


הגרמנים היו האחרונים להכיר בחשיבותו של כלי המלחמה החדש. הגרמנים נתקלו לראשונה בטנק בשדה הקרב בו פגשו בטנקים הבריטיים הפשוטים. הללו נטו להיתקע בבוץ והיו פגיעים לירי האויב. הגרמנים לא ראו בהם תרומה ראויה בשדה המערכה המצדיקה את ההשקעה בפיתוחם. לפחות מקבלי ההחלטות בצד הגרמני לא הצליחו לראות את הפוטנציאל הגלום בהמצאה זו. רק לאחר ששדות הקרב הוצפו בדגמי טנקים שונים מתוצרת בריטניה, צרפת וארה"ב נכנסו גם הגרמנים לייצור דגם טנק משלהם.

בשלהי המלחמה הספיקו הגרמנים לייצר ולהביא לשדה הקרב 20 טנקים מתוצרתם. הטנק הגרמני הראשון היה ה- A7V. הטנק היה גדול מימדים והכיל בתוכו לא פחות מ-18 אנשי צוות. הטנק הצטיין בכוח אש מרובה, בעל תותח קדמי של 57 מ"מ ושישה מקלעים המכוונים לכיוונים שונים. מנוע הטנק היה מסוג דמלייר, אך יכולת העבירות שלו בשדה הקרב הייתה נמוכה והוא לא תאם למלחמת החפירות. בשל גודלו הפיזי הגדול של הטנק הוא נעטף בשריון דק כדי להקל על המשקל. השריון הדק היה בעוכריו של הטנק, כי הוא הצליח להגן על הצוות שישב בפנים רק מפני ירי נשק קל בלבד.

A7V tank

טנק A7V


את סוגי הטנקים ניתן לחלק לקבוצות שונות לפי ייעודן. באופן כללי ניתן לחלק את כל הטנקים לפי גודלם ומשקלם. מאפיינים אלו של גודל ומשקל מכתיבים בפועל מאפיינים אחרים חשובים של הטנק כמו מהירות, כוח אש, מיגון ועלות. לכן ניתן באופן כללי לחלק את הטנקים לשני סוגים עיקריים: טנקים קלים לעומת טנקים כבדים.

תכונות הטנק


לטנק ישנם חמש תכונות חשובות הקובעות את רמת איכותו בהקבלה לטנקים אחרים:

    מהירות נסיעה מרבית, הנמדדת בדרך סלולה
    עוצמת כוח אש, הנמדדת לפי קוטר התותח הראשי במ"מ ומערכות הירי
    דרגת המיגון, הנקבעת לפי עובי השריון, איכותו וסוגו
    אמינות, הנקבעת לפי תדירות התקלות בטנק
    פשטות ייצור ומחיר עלות

קשה יהיה לתכנן טנק העונה במלואו לכל הדרישות הנ"ל. תמיד תהיה פשרה לטובת דרישות החשובות יותר על חשבון דרישות החשובות פחות. כפי שנראה בהמשך מדינות שונות פיתחו דגמי טנקים שונים בהתאם למטרותיהם וציפיותיהם מהטנק בכפוף לטכנולוגיה שעמדה ברשותם בכל תקופה.

לאחר ההתנסות בשדה הקרב עם הטנק יכלו המדינות השונות להציב את הדרישות עבורו כרצונן ולתכנן דגמים שונים.

מהירות נסיעה מרבית


על אף שהבריטים המציאו את הטנק הבכורה על המשך פיתוחו נלקחה מהם תוך זמן קצר על-ידי הצרפתים שהוסיפו לו את הצריח המסתובב הראשון. בשנים שבין שתי מלחמות העולם לא התקדם פיתוח הטנק הבריטי באופן משמעותי ראוי לציון. אל המלחמה הגיעו הבריטים עם שני סוגי טנקים עיקריים. המָטִילְדַה-1 (Matilda I) היה טנק בריטי נחות מאוד והשתתף רק בשנתיים וחצי הראשונות של המלחמה עד שנזנח. הקְרוּסֶייְדֵר (Crusader) היה מוצלח מעט יותר מהמטילדה, אך עדיין נדרש שיפור רב כדי להביא את הטנק הבריטי לרמה מקבילה לזה של הטנק הגרמני.

השיפור במצבת כוח הטנקים הבריטיים הגיע עם הופעתם של הדגמים ווַאלֶנְטַייְן (Valentine), צֶ'רְצִ'יל (Churchill), קרוֹמְווֶל (Cromwell) והקוֹמֶט-1 (Comet I). אך המלחמה המתמשכת אילצה את הבריטים לפנות לאמריקאים. למענם בנו האמריקאים את הסְטוּאַרְט (Stuart). לבריטים היה יחס דו-ערכי לטנק הסטוארט. הסטוארט היה טנק קל ומהיר לעומת הטנקים הגרמניים. מהירותו המרבית, 58 קמ"ש, עברה בהרבה את המהירות המרבית של רוב הטנקים הגרמניים שנעו במהירות מרבית של עד 40 קמ"ש. כך יכול היה הסטוארט להפתיע את הטנקים הגרמניים בזריזותו. בנוסף, היה הסטוארט גם אמין יותר מהטנקים הבריטיים האחרים ונטה להתקלקל בתכיפות קטנה יותר. מצד שני, היו לסטוארט גם חסרונות. הבולט שבחסרונותיו הוא מיכל דלק קטן שהגביל את טווח ההתקדמות שלו ללא צורך בתדלוק מחודש. כך יכולת התקדמותם של כוחות הלחימה הבריטיים הייתה נמוכה.

עצמת כוח אש


במלחמת העולם השנייה תורת הלחימה הגרמנית התבססה על העיקרון של מלחמת בזק. עיקרון זה יושם גם בתורת הלוחמה של הטנקים. כיבוש מהיר והסתערות מסודרת קדימה חייבו יכולת התקשרות מהירה ואמינה בין הטנקים השונים. לשם כך צוידו הטנקים הגרמנים במכשירי רדיו לתיאום פעולותיהם. הגרמנים פתחו את מלחמת העולם הראשונה עם הפָּנְצֵר-1 (Panzer I) והפנצר-2 (Panzer II). שני טנקים אלו היו נחותים לעומת סוגי הטנקים של בעלות הברית. בעקבותיהם פותחו הפנצר-3 (Panzer III) והפנצר-4 (panzer IV). הפנצר-4 החליף את הדגמים הקודמים לו והפך לטנק הקל העיקרי של הגרמנים. אחריו פיתחו הגרמנים שני טנקים כבדים, את הפנצר-5 (Panzer V) שכונה גם פָּנְתֵר (Panther) ואת הטָייְגֵר (Tiger). הטייגר נחשב לטנק הגרמני הטוב והמאיים ביותר במלחמת העולם השנייה. לטנק תותח ראשי גדול של 88 מ"מ ומיגון פלדה עבה, כך שלהשמיד טנק זה היה משימה לא פשוטה. אך כל טנק מסוג זה שהושמד או יצא מכלל פעולה הסב אבדה גדולה לגרמנים, כי ייצורו של טנק זה היה מורכב ודרש זמן רב לבנייה והרכבה על פס הייצור.

Tiger tank

טנק טייגר


שריון מיגון מוצלח


את הרוסים שירתה בזמן המלחמה סדרת הטנקים בשם טִי (T). כשהמלחמה פרצה לרוסים היה את דגם הטנק הקל טי-26 (T-26). לאחריו הופיעו מספר דגמים כשהמוצלח ביניהם הוא הדגם T-34. דגם זה הנו גולת הכותרת מבין כל דגמי הטנקים שהשתתפו במלחמת העולם השנייה, מבחינת תרומתו לניצחון על הגרמנים. ה- T-34 עולה על הטנק הגרמני בכל הקטגוריות. הטנק הרוסי בעל עוצמת אש גבוהה. בתחילת המלחמה הוא נבנה עם תותח של 76 מ"מ ולקראת סוף המלחמה עם תותח של 85 מ"מ. מהירותו גבוהה, כ- 55 קמ"ש, וכמעט והשתוותה לזו של הסטוארט הבריטי/אמריקאי. גם יכולת המיגון שלו גבוהה מאוד. לוח המיגון הקדמי שלו מוטה בזווית כך שעל קליע פגז הנורה אליו בקו אופקי צריך לעבור דרך ארוכה יותר בתוך השריון כדי לחדור דרכו לתוך הטנק. זחלי הטנק הורחבו כדי להקנות לו תכונת עבירות טובה יותר. כל יתרונותיו אלו לא באו על חשבון זמן ייצורו. ה- T-34 היה קל לייצור ורבים ממנו ירדו מפס הייצור הרוסי בזמן המלחמה תוך זמן קצר.

T-34 tank

טנק T-34


פשטות ייצור


כשפרצה מלחמת העולם השניה היו לאמריקאים רק טנקים קלים מסדרת אֶם (M). הטנקים אם-1 (M I) ואם-2 (M II) היו נחותים וחסרי משמעות. אחריהם פותח הטנק אם-3 (M III) שכלל שני דגמים, האחד כונה סְטוּאַרְט (Sturat) והשני כונה לִי (Lee). שני דגמים אלו היו משופרים, אך ההישג האמריקאי הגדול בתחום הטנקים בא עם הופעתו של הטנק הבא בסדרה,הטנק אם-4 (M IV). טנק זה כונה גם שֶרְמַן (Sherman). גדולתו של השרמן היא לא ביכולת תקיפה גבוהה או ביכולת הגנה משופרת. לשרמן תותח ראשי של 75 מ"מ בעוד שלטייגר הגרמני תותח ראשי של 88 מ"מ. גם עובי השריון של השרמן לא היה מרשים במיוחד. גדולתו של השרמן נעוצה בפשטות ייצורו שאפשרה לבנות טנקי שרמן במספרים גדולים תוך זמן קצר. הבנייה המהירה לא באה על חשבות האיכות. להיפך, השרמן גם היה עמיד מעט טוב יותר מטנקים רבים אחרים בתקופתו.

Sherman tank

טנק שרמן


הטנק הישראלי


הבריטים תכננו עוד בזמן המלחמה את הטנק צֶנְטוּרִיוֹן (Centurion), אך הוא יצא מפס הייצור רק לאחר שמלחמת העולם השנייה הסתיימה באירופה. מספר דגמים של צנטוריון נבנו על-ידי הבריטים ונקנו על-ידי מדינות רבות, ביניהן גם ישראל. בישראל הוסב טנק השוט לפי הצרכים המקומיים וכונה בשם הכולל "שוט" שעל בסיסו יצאו מספר דגמים שונים. טנקי הצנטוריון שימשו את צה"ל במלחמת ששת-הימים ובמלחמת יום-כיפור.

במלחמת יום-כיפור התייצב סרן צביקה גרינגולד בבסיס הטנקים נאפח. הוא יצא בצוות של שני טנקי צנטוריון לעצור את התקדמות הטנקים הסורים ברמת הגולן. כשהטנק שלו נפגע וגם הוא עצמו הוא לא וויתר והחליף לטנק אחר והמשיך לפגוע בטנקי אויב. "כוח צביקה" כך הוא נודע ברשת התקשורת הפנימית הצה"לית. רוח של אופטימיות הוא הצליח להעביר בשידוריו ברשת בתחילת המלחמה הכואבת. התחושה הייתה שקיים כוח צביקה גדול המתקדם הלאה ומצליח להגן מפני פלישת הטנקים הסוריים, כשבמציאות היה מדובר בצוות קטן מאוד. אכן הוא הצליח להרשים גם את הכוחות הסוריים. אחרי שהשמיד לבדו כעשרה טנקים סוריים או אף יותר חשדו הם כי כוח ישראלי משמעותי גדול עומד בפניהם והם נסוגו לאחור. על פועלו הוענק לו עיטור המופת לאחר המלחמה.

Centurion-Shot tank

טנק צנטוריון-שוט


מיגון קרמי ומערכת מתלים


הצנטוריון שירת את הבריטים נאמנה עד לעת המודרנית בה נדרש טנק חדש. הצָ'אלֶנְגֶ'ר (Chanllenger) פותח על ידי הבריטים בסוף שנות השמונים של המאה ה-20. וממנו פותח דגם נוסף בשם צָ'אלֶנְגֶ'ר-2 (Chanllenger II). בתכנון הצ'אלנג'ר שמו הבריטים דגש על מיגון הטנק ועל כוח אש. דרגת המיגון הגבוהה של הטנק מושגת בזכות לוחות קראמיים מיוחדים העוטפים אותו. בזכות מערכת מתלים מיוחדת יכול הטנק לדייק ביירוט המטרה גם תוך כדי תנועה. חסרונו של הטנק הבריטי המודרני הוא במהירותו הנמוכה יחסית לעומת טנקים מודרניים אחרים.

הטנק הממוחשב


הטנק האמריקאי המודרני M1, המכונה גם אָבְּרַמְס (Abrams) , נבנה עוד בשנת 1978. ממנו נולדו באמצע שנות השמונים שני דגמי טנק משופרים ה- M1A1 וה- M1A2. הטנק האמריקאי המודרני כולל מערכות מיגון ראקטיביים, כדוגמת הלוחות הקראמיים שהועתקו מהצ'אלנג'ר הבריטי. הוא בעל תותח ראשי גדול יותר, מערכת מחשוב לירי מדויק יותר, מהירות מרבית גבוהה יותר ותנאים פיזיים טובים יותר לצוות. כל אלו באים על חשבון תהליך ייצור מורכב יותר, איטי יותר ויקר יותר. אך התוצאה הסופית היא אכן מרשימה. אף לא טנק אחד מסוג אברמס אבד לארה"ב בכל זירות המלחמה שלה בשתי המערכות בעיראק, באפגניסטן ובזירות אחרות. טנק זה קנה לו שם מעולה והוא מבוקש על-ידי מדינות רבות. בין המדינות שברשותן טנקי אברמס ניתן למנות את מצרים וערב-הסעודית.

Abrams tank

טנק אברמס


התאמה אישית של הטנק


הצורך בתכנון ובנייה של טנק ייחודי בישראל נבע משלושה סיבות עיקריות. הסיבה העיקרית, ולמעשה הראשית, לפיתוח טנק ישראלי מקורי הוא בביטול התלות במדינות אחרות (גם ידידותיות) בקיום אספקה של טנקים חדישים לצה"ל. שתי סיבות נוספות שהשפיעו על תכנון הטנק ואופיו הן רמת מיגון והתאמת עבירות השטח. הרצון לספק הגנת שריון מרבית לצוות הטנק, הכתיב התפשרות על מהירות הפעולה של הטנק ועלות ייצורו. האופי הכפול של שדה הקרב בו הטנק עלול להתמודד בעת מלחמה, אדמה בזלתית ואו בוצית בצפון מול אדמה חולית שוקעת בדרום, הכתיב מערכת הנעה מיוחדת.

אביו הרוחני של טנק המרכבה הוא האלוף ישראל טל. טנק המרכבה הראשון "סימן 1" יצא מפס הייצור בשנת 1980. אחריו יצאו עוד שלושה דגמים משופרים אחרים, כשהאחרון מביניהם הוא "סימן 4" שהתווסף לצה"ל בשנת 2003. מהירות המרבית היא 64 קמ"ש והוא נושא תותח ראשי של 120 מ"מ.

Merkava tank

טנק מרכבה


סיכום


להלן טבלה המשווה את סוגי הטנקים המפורסמים השונים לתקופותיהם:

דגם טנקמדינהמהירות
מרבית
בקמ"ש
קוטר תותח
ראשי במ"מ
מלחה"ע I
"ווילי הקטן"אנגליה540
רנו FT-17צרפת737
A7Vגרמניה1257
מלחה"ע II
סטוארטאנגליה5837
שרמןארה"ב4075
טייגרגרמניה4088
T-34רוסיה5576/88
טנקים מודרניים
צנטוריוןאנגליה3577/84
אברמסארה"ב67105/120
צ'לנג'אראנגליה56120
מרכבהישראל64105/120



לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]