headline
Error processing SSI file




עין גדי



רקע


שמורת טבע עין גדי משתרעת על שטח של כ- 14,350 דונם, במורדותיו המזרחיים של מדבר יהודה בואכה ים-המלח. הפרש הגבהים בשמורה הוא גדול ומכתיב בה מדרונות תלולים. בשמורה זורמים שני נחלי איתן, נחל דוד ונחל ערוגות. בשמורה גם בוקעים ארבעה מעיינות, מעיין דוד, עין ערוגות, מעיין שולמית ומעיין עין-גדי. מקור מי המעיינות הוא בגשמים היורדים בהרי יהודה, המחלחלים באדמה וזורמים מזרחה מתחת לפני השטח עד בקיעתם החוצה בשטח השמורה.

עין גדי - מפל

מקורות המים הקיימים בשמורה כל השנה אפשרו את קיומה של צמחייה מגוונת בנווה מדבר זה. בשמורה גדלים מיני צמחים טרופיים, זהו קו הרוחב הגבוה ביותר בו עדיין ניתן למצוא צמחייה זו. הבולטים בצמחייה זו הם עצי השיטה הסוככנית, השיטה הסלילנית, השיזף המצוי ופתילת המדבר הגדולה. גם צמחיית נחלים גדלה כאן וכוללת בין היתר את עבקנה שכיח, סוף מצוי, קנה מצוי, קנה סוכר גבוה ועוד. נציגיה של הצמחייה הים-תיכונית הם החצב המצוי, מציץ סורי, שערות שולמית, אשל ארץ-ישראלי ועוד. מסביב לשמורה גדלה צמחייה מדברית, שהבולטים בה הם זוגן השיח וערטל מדברי.

המים והצמחייה הרבה מושכים לתחומי השמורה בעלי חיים רבים. ניתן עדיין למצוא בה שפני סלע, יעלים, צבועים מפוספסים, שועלים מצויים, שועלי צוקים, זאבים, קוצנים, דרבנים, עטלפים, נחשים וזוחלים שונים אחרים, מיני חרקים, עופות ועוד.

עין גדי - שפני סלע

נווה מדבר זה משך אליו גם מתיישבים. נמצאו עדויות להתיישבות במקום עוד מהתקופה הכלכוליתית. שרידי מקדש נמצאו מתקופה זו חצובים בסלע מעל מעיין עין גדי. במקורות נזכר עין גדי כמקום אליו ברח דוד מפני שאול. עוד נזכרת עין גדי כמקור טוב לתמרים וצמחי בושם ומרפא. מפורסם במיוחד הוא פרי האפרסמון, זהות מין זה אבדה ואין ליחסה לאפרסמון של ימינו. מהאפרסמון הפיקו בני המקום בשמים בתהליך ייצור סודי ששמרו לעצמם. שמן האפרסמון שימש אף במשיחת מלכי יהודה.

היישוב היהודי בעין גדי חרב יחד עם חורבן בית ראשון. עם הצהרת כורש ושיבת ציון נתחדש הישוב בו. בתקופה ההלניסטית הישוב ניטש לזמן מה ואחר התחדש שוב. בזמן המרד הגדול נגד הרומאים סבל הישוב דווקא מאנשי מצדה הקנאים שפשטו על המקום ובזזו לעצמם אספקה. בתקופת מרד בר-כוכבא עזר הישוב למורדים. לאחר כשלון המרד נענש הישוב ונחרב. כמאה שנה לאחר מכן החל הישוב להיבנות מחדש. אז גם נבנה בית הכנסת העתיק עם רצפת הפסיפס שנשתמרה. הישוב שגשג עד אמצע המאה השישית, אז עלה באש ולא התאושש עוד.

עין גדי - פסיפס

מאז היווה המקום רק כפר קטן שניטש לסירוגין ולאחר מכן כנקודת ישוב זמנית לבדואים שבסביבה.

הנוכחות היהודית בעין גדי התחדשה ב-9 למרץ 1949, כאשר פלוגה מחטיבת אלכסנדרוני הגיעה אליה. בשנת 1953 הוקמה במקום היאחזות נח"ל שהפכה לאחר מכן לקיבוץ.

מה באתר


נחלים, מעיינות, מפלים, צמחייה, בעלי-חיים ושרידי עתיקות.

פסיפס של רצפת בית הכנסת העתיק.

הצעות


שרידי הישוב היהודי ופסיפס בית הכנסת העתיק – מסלול קל, פחות משעה

נחל דוד

טיול הלוך ושוב עד למפל נחל דוד – מסלול קל, כשעה

טיול הלוך ושוב למפל דוד, מעיין שולמית ומעיין עין גדי – מסלול בינוני, ארבע שעות

טיול קווי למפל דוד, מעיין שולמית, מעיין עין גדי ותל גורן – מסלול בינוני, שלוש וחצי שעות

טיול מעגלי להר ישי דרך מעלה ישי, הגעה למפל דוד וחזרה דרך שביל צפית – מסלול למיטיבי לכת, שש שעות

נחל ערוגות

טיול קווי להר צרויה דרך מעלה צרויה וירידה דרך מעלה האסיים לנחל ערוגות – מסלול מיטיבי לכת, 8 שעות

טיול הלוך ושוב עד למפל הנסתר של נחל ערוגות – מסלול בינוני, שלוש שעות

הערה: קיימים עוד אפשרויות מסלולים המוצעים בשמורה.

איך מגיעים


ניסע על כביש 40 דרום לבאר-שבע. בצומת להבים נפנה שמאלה (מזרחה) לכביש 31 מזרח שיוביל אותנו עד לעיר ערד. נחצה את ערד ונמשיך מזרחה עד לצומת זוהר בואכה דרום ים-המלח. בצומת זוהר נפנה שמאלה לכביש 90 צפון. נמשיך בנסיעה לאורך ים המלח, נחלוף על פני האתר מצדה, ולאחר מכן גם על פני הישוב עין גדי. נמשיך צפונה עוד כשני ק"מ עד לפניה שמאלה לאתר.