headline
Error processing SSI file




מבצר נמרוד



רקע


מבצר נמרוד, או בשמו הנוסף, קלעת נמרוד, הנו המבצר הגדול ביותר מתקופת ימי-הביניים ששרד בארץ-ישראל. בתקופת ימי הביניים התנהלו מסעי צלב שיצאו מאירופה הנוצרית על מנת לשחרר את ארץ-ישראל בכלל ואת המקומות הקדושים בפרט מידיהם של המוסלמים. למרות האיום מבחוץ היו המוסלמים באגן המזרח התיכון מסוכסכים בינם לבין עצמם. כך יצא ששליט מצרים, אל-כאמל, כרת ברית עם הקיסר הגרמני פרידריך השני. לפי ברית מוזרה זו הורשה פרידריך להנהיג מסע צלב דרך מצרים ולשחרר את ירושלים משלטון שני אחיו. בתמורה יהדפו הצלבנים את שני האחים הלאה צפונה יותר. בשנת 1227 יצא מסע הצלב לדרכו. שני האחים, אל-מועט'ם ואל-עזיז עות'מן, התמלאו חרדה מהברית שנרקמה נגדם על-ידי אחיהם מדרום. עוד באותה שנה הם החלו לבנות מצודה למרגלות החרמון שתגן על האזור ותמנע מעבר כוחות צלבניים מעכו אל עבר דמשק.

המצודה נבנתה בחופזה ובנייתה הושלמה תוך שלוש שנים בלבד. החיפזון בה נבנתה המצודה נשקף בתחכומה ובחוזקה. המצודה זכתה, בתקופה זו או מאוחר יותר, לשם קלעת צוביבה (מצודת הצוק בערבית או גם המזנק לצייד).

מבצר נמרוד - מראה כללי

למזלה לא נאלצה המצודה לעמוד במבחן בשלב זה. בשנת 1253 היא הועמדה למבחן כאשר הצלבנים ניסו ללא הצלחה לכבשה. אך בשנת 1260 נפלה המצודה לידיו של אויב זר, השבטים המונגולים. השבטים המונגולים פשטו לא רק באירופה אלא גם בסוריה ובצפון ארץ-ישראל. החזקתם במצודה הייתה קצרה ביותר. עוד באותה שנה הם הובסו על-ידי הממלוכים וגורשו מהאזור.

השליט הממלוכי בייברס הדף את המונגולים מהארץ והחריב בדרכו את ערי החוף הישראליים. את המצודות הוא דאג לשקם, להרחיב ולחזק. כך הורחבה מצודת נמרוד ונבנתה מלבני גזית גדולים וחזקים. בייחוד בולטים המגדלים הגדולים והחצי עגולים שנבנו בה. גם לנוחיות דאגו ופיר מים נחפר ולידו חדר שירותים. הייתה זו תקופת הפריחה של המבצר והסביבה כולה.

מבצר נמרוד - אולם פנימי

עם חיסולה המוחלט והסופי של ממלכת הצלבנים בעכו הוסר האיום מן המערב. הצורך במצודה נעלם והיא איבדה מחשיבותה. לאחר הכיבוש הטורקי של הארץ היא נעזבה לחלוטין. רעידת האדמה החזקה שפקדה את האשור באמצע המאה ה-18 החריבה את המבנה הנטוש.

במלחמת ששת הימים הופר השקט במבנה הנטוש כאשר קצינים סוריים השתמשו בו כעמדה להכוונת פגזים שנורו על עמק החולה שנפרש מתחתיו. המקום נכבש על-ידי צהל ללא קרב.

בשנת 1998 העלו חפירות ארכיאולוגיות אבן ועליה תחריט של ברדלס, סמלו של בייברס.

אגדה מקומית שייכה את המצודה גם לנמרוד. נמרוד היה צייד ועליו מסופר כי נהג להושיט את ידו מהמצודה לעבר הבניאס ולרוות ממנו מים. אחרי כיבוש הישראלי של המבצר אומץ לו השם החדש.

הערה: ישנם חוקרים הטוענים כי את המצודה בנו לראשונה הפראנקים שביקשו להגן על אזור הבניאס. אך כתובת ערבית שנמצא במצודה מספרת על בנייתה על-ידי אל-עזיז עות'מן.

מה באתר


שרידי מצודת נמרוד כוללים את השער המערבי הגדול. השער מורכב משלושה מערכי הגנה שונים. המערך הפנימי כלל שתי דלתות אותן ניתן היה לחסום בעזרת בול עץ. המערך השני היה סבכת ברזל שנפלה במהירות מלמעלה במסילות לתוך חריץ. המערך החיצוני כלל פתח מעל לשער, דרכו ניתן היה להשליך אבנים, חפצים שונים וכו'. במצודה עצמה ניתן להציץ לבריכת המים הגדולה שהיוותה מאגר מים לימי מצור. עוד ישנם ארבעה מגדלים. אחד בעל מבנה מתומן והשני במקום גבוה יותר ומהווה כיחידת הגנה נפרדת. חומה מקיפה את המבנה ובה חרכים לירי חיצים. מעבר סתרים יוביל אותנו אל מחוץ למצודה.

הצעות


שיטוט בשרידי המצודה – כשעתיים, מסלול קל

איך מגיעים


ניסע על כביש 90 צפונה, בצומת המצודות נפנה ימינה לכביש 99. בצומת מפל סער נפנה לכיוון נווה אטיב (כביש 989) באמצע העלייה יש פניה למתחם שנמצא בצד שמאל. ניתן להגיע לאזור גם דרך הישוב הדרוזי מסעדה. אך הדרך אחרי הישוב לא נוחה, פתלתלה וצרה.