headline
Error processing SSI file




תל מגידו



רקע


מגידו שוכנת במקום גיאוגרפי חשוב בפתחו של ואדי ערה, סמוך למקום נביעתו של נחל עירון ועל אדמות פוריות. במקום זה גם מצטלבים שלושה קטעים בדרך הים העתיקה המובילים אל רצועת חוף הים שבמערב, אל סוריה שבצפון-מזרח ואל עמק בית-שאן שבדרום-מזרח. בזכות כל אלה הפכה מגידו לעיר חשובה במזרח-התיכון הקדום שידעה הרבה מרוחות המלחמה והקרבות הצבאיים שהתרחשו בין מלכי האזור.

תל מגידו - מבט כללי

ראשיתה של ההתיישבות במגידו היא מהתקופה הכלכוליתית, 4,000 שנה לפני הספירה. הייתה זו תקופת ההתיישבות החקלאית. בתקופת הברונזה שבאה אחריה החל תהליך עיור מואץ על הישובים החקלאיים במזרח הקדום שלא פסח גם על ההתיישבות במגידו. חומה עבה הוקמה מסביב לעיר שגדלה באוכלוסייתה ומספר מבניה.

מגידו הפכה לעיר חשובה ויחד איתה מרדו בשלטון המצרי ערים כנעניות נוספות. השליט המצרי, פרעה תְחוּתְמוֹס השלישי ארגן את צבאו ויצא בשנת 1480 לפנה"ס מעזה לעבר מגידו. זהו הקרב המתועד הראשון בהיסטוריה באופן מלא. עדויות על המתרחש בקרב נמצאו במקדש מצרי מסופרות בתעודות מצריות שהנציחו את נצחונו של פרעה על אותם ערים כנעניות. על פי המסופר יועציו הצבאיים של תחותמוס יעצו לו להפתיע את מגידו בדרך עוקפת מכיוון יקנעם או מכיוון בית-שאן. תחותמוס החליט בסופו של דבר להגיע אל מגידו בדרך הקצרה ביותר, דרך ואדי ערה. תחותמס הימר על כך שאנשי מגידו יניחו כי הוא ינסה לאגף את העיר ולא יבחר בדרך הקצרה והברורה מאליה ועל כן ירכזו את כוחותיהם בדרכים העוקפות. הימר זה התברר כנכון ותחותמס הצליח להפתיע את לוחמיה של מגידו כשהופיע בפתחו של ואדי ערה והכה אותם סמוך לעיר. הצבא המצרי השמיד, הרג ושבה רבים מלוחמיה של מגידו. לאחר מכן הוטל מצור על העיר עצמה וזו נכנעה אחרי שבעה חודשים של כיתור. כמאה ושלושים שנה מאוחר יותר מוזכרת מגידו במכתבי תל-עמרנה שנמצאו במצרים כעיר חשובה הנתונה לשלטון המצרי.

תל מגידו - בור מים

מן הסתם היו קרבות על העיר מגידו עוד לפני הקרב המתועד הראשון הזה. קרבות רבים נוספים על העיר התרחשו בהמשך.

בתקופת ההתנחלות הישראלית הייתה מגידו עיר כנענית חשובה וחזקה. שבט מנשה שהעיר הייתה כלולה בנחלה שהובטחה לו נלחם לכבשה, אך ככל הנראה לא הצליח בכך.

"ולא-הוריש מנשה את בית-שאן ואת-בנותיה...
ואת-יושבי מֶגִדוֹ ואת-בנותיה..." (שופטים א, כז)

ככל הנראה העיר נכבשה וצורפה לממלכת ישראל בימיו של דוד המלך. לפריחה הגיעה העיר בימיו של שלמה המלך אז הוקמה חומה כפולה מסביב לעיר וייתכן שגם מפעל המים, אם כי ישנה סבירה יותר שמפעל המים הוקם בימיו של המלך אחאב.

"וזה דבר-המס אשר-העלה המלך שלמה לבנות
את-בית יהוה ואת-ביתו ואת-המלוא ואת חומת ירושלם
ואת חצֹר ואת- מֶגִדוֹ ואת-גזר" (מלכים א ט, טו)

מפעל המים כלל פיר בעומק של כ-25 מטרים. אל תחתית הפיר התחברה תעלה באורך של כ-70-80 מטרים שדרכה זרמו מתחת לאדמה מי מעיין סמוך אל תחתית הפיר. כך התאפשרה שאיבת מים מתחתית הפיר מבלי שיהיה צורך לצאת מחומות העיר. הכניסה החיצונית שדרכה הגיעו אל המעיין נחסמה והוסתרה בקיר עבה.

תל מגידו - מפעל המים

בשנת 924 לפנה"ס כבש את העיר הפרעה המצרי שישק. העיר הוחרבה אך שוקמה מיד לאחר מכן.

בשנת 732 לפנה"ס נפלה העיר לידי אשור והפכה לעיר ספר אשורית.

לקראת סוף תקופתה של ממלכת יהודה צלח בידיו של יאשיהו לכבוש את העיר, אך הוא שלט עליה לזמן קצר בלבד. השליט המצרי פרעה נכו עובר במקום בדרכו לסייע לאשור במלחמתה בבבל ועל הדרך כובש את מגידו ואף פוצע את יאשיהו שמת כעבור זמן קצר מפצעיו.

"ולא-הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם-בו התחפש
ולא שמע אל-דברי נכו מפי אלהים
ויבא להילחם בבקעת מֶגִדוֹ" (דברי הימים ב לה, כב)

מאוחר יותר מגידו נכבשת שוב, הפעם על-ידי פרס, נחרבת ולא מיושבת יותר. בסך-הכל במהלך אלפי שנות היסטוריה הוקמו במגידו לפחות 25 ישובים מתקופות שונות, זה על שרידי זה.

לפני פרוץ מלחמת העצמאות היה במקום כפר ערבי בשם לג'ון. השם לג'ון הנו שיבוש של השם לגיון שניתן למצודה שהוקמה במקום בתקופת השלטון הרומאי. בכפר ערבי זה התארגנה אוגדה שהגיעה מעיראק להשתתף במלחמה. חטיבת גולני הביסה אותה וכבשה מידיה את השליטה על האזור. תושבי הכפר המבוהלים נסו לאום אל-פאחם הסמוכה.

מקומה וחשיבותה של מגידו לא נפקד גם מהברית החדשה. על פי חזונו של יוחנן הקרב האחרון בין הטובים לרעים, שיערך במסגרת אחרית הימים, עתיד להתרחש בארמגדון – הלא הוא שיבוש של המקום העברי הר מגידו.

מה באתר


עתיקות התל: השער הכנעני, שער שלמה, שרידי המקדש, שרידי אורוות הסוסים.

המוזיאון בו דגם מוקטן של תל מגידו עם הסברים על המקום.

ירידה למפעל המים הגדול שנחצב בתל.

הצעות


ביקור במוזיאון, סיור בין עתיקות התל וירידה למפעל המים – מסלול קל, כשעתיים

איך מגיעים


ניסע על כביש 2 צפון ובמחלף קיסריה נפנה ימינה (מזרחה) לכביש 65, או ניסע על כביש 4 צפון ובצומת נחל חדרה נפנה ימינה(מזרחה) לכביש 65. אחרי אום אל פאחם שעל כביש 65 נפנה בצומת מגידו שמאלה (צפון-מערבה) לכביש 66. אחרי כ- 1.8 ק"מ ישנה פניה שמאלה (מערבה) אל האתר.