headline
 



אקלים



סוגי אקלים


אקלים הנו דפוס מזג-האוויר השורר לאורך כל השנה באזור מסוים וכולל נתונים על הטמפרטורה, על המשקעים ועל הרוחות. האקלים של אזור נקבע לפי תצפיות ומדידות שנערכו באותו אזור לאורך שנים. כפי שנלמד באזורים שונים בעולם שוררים אקלימים שונים. פרק זה דן בסוגי האקלים השונים שעל פני כדור-הארץ.

תנועת האוויר בעולם


הגורם הראשי ליצירת תנועה של אוויר בעולם הוא קרינת השמש. קרינת השמש בכל אזור ואזור על פני כדור-הארץ היא שונה. כמות הקרינה משתנה בהתאם לקו הרוחב. בקו המשווה כמות הקרינה המגיעה מן השמש היא הכי גבוהה. בקטבים כמות הקרינה המגיעה מן השמש היא הכי נמוכה. האוויר באזור קו המשווה מתחמם ונוצר באזור זה לחץ אוויר נמוך, זאת לעומת הקטבים שבהם האוויר קר יותר ובהם שורר לחץ אוויר גבוה. הטבע שואף לאזן את לחצי האוויר שבאטמוספרה ושואף להשוות את הטמפרטורה שבו, לכן אוויר חם יוסע מאזור קו-המשווה אל הקטבים, ולחילופין אוויר קר יוסע מאזור הקטבים לאזור קו-המשווה.

מטאורולוג בשם הֶדְלִי הציע בשנת 1735 את התיאוריה הראשונה בדבר קיומם של תאי זרימת אוויר. תיאוריה זו גורסת כי ניתן לחלק את כדור-הארץ לתאים נפרדים ובכל תא ישנה זרימת אוויר מחזורית של אוויר. האוויר מתרומם נע צפונה (או דרומה) נופל לקרקע ונע דרומה (או צפונה) אל נקודת ההתחלה.
מטאורולוג אמריקאי בשם וִילִיאַם פֶּרְל פיתח את התיאוריה של הדלי והציע לחלק את כדור-הארץ לשלושה תאי זרימת אוויר בחצי הכדור הצפוני ושלושה תאי זרימת אוויר דומים באופן סימטרי בחצי הכדור הדרומי. להלן שלושת תאי זרימת האוויר (מנוסחים לגבי חצי הכדור הצפוני) כפי שהציע פרל ובשמות שהם קיבלו מאוחר יותר:

      תא הדלי – האוויר באזור קו המשווה עולה מעלה, מוסע צפונה עד לקו רוחב º30. בקו רוחב º30 האוויר התקרר מספיק ושם הוא נופל מטה לפני הקרקע. האוויר נשאב חזרה לקו המשווה ומשם עולה שוב מעלה במחזור תנועה חדש.

      תא פרל – האוויר באזור קו רוחב º60 עולה מעלה, מוסע דרומה עד לקו רוחב º30. בקו רוחב º30 האוויר נופל אל הקרקע. בגובה הקרקע האוויר נשאב חזרה לקו רוחב º60 ומשם עולה שוב מעלה במחזור תנועה חדש.

      תא קוטבי – חלק מהאוויר שעלה בקו רוחב º60 עולה צפונה לעבר הקוטב. האוויר מתקרר באזור הקוטב, נהיה כבד, ושוקע מטה. בגובה הקרקע האוויר גולש דרומה חזרה לקו רוחב º60 ומשם עולה שוב מעלה במחזור תנועה חדש.

שלושת תאי זרימת האוויר בעולם


האקלים הטרופי


האזור מסביב לקו המשווה, מקו רוחב º20 דרום ועד לקו רוחב º20 צפון, מקבל קרינת שמש רבה. האוויר באזור זה מתחמם מאוד, עולה מעלה ומתעבה לעננים מפותחים. האקלים באזור זה מאופיין בטמפרטורה ממוצעת גבוהה ובמשקעים מרובים. זהו אקלים טרופי. באקלים טרופי הטמפרטורה אינה יורדת מתחת ל- ºC18, וכמעט כל ימות השנה הם גשומים. באקלים הטרופי אין השנה מתחלקת לעונות. בזכות ריבוי הגשמים והטמפרטורה הנוחה מאופיין האזור הטרופי בצמחייה רבה ובבעלי חיים רבים.

באקלים טרופי מנשבות בדרך-כלל רוחות אופקיות חלשות. לעיתים מתפתחות גם סופות טרופיות.

בקצוות האזור של האקלים הטרופי יימצאו אזורים בעלי אקלים סוואנה או מונסון.

האקלים הסוואני


זהו אקלים המאופיין בטמפרטורה ממוצעת גבוהה לאורך כל השנה. בניגוד לאקלים הטרופי הגשום כמעט כל השנה האקלים הסוואני מאופיין בעונת משקעים אחת ובעונת יובש אחת. עונת היובש היא בחורף ורוב הגשמים יורדים בחודשי הקיץ. בחורף הטמפרטורות יורדות מעט ובהדרגתיות, אך עדיין נשארות גבוהות.

המונסון


התנאי להתפתחות מונסון הוא ההבדל בין קצב שינוי הטמפרטורה המהיר של האדמה לעומת זה של הים. בחורף האדמה מתקררת מהר יותר מהאוקיינוס ולכן האוויר מעליה קר יותר. האוויר הקר והיבש שמעל פנים הארץ גולש לעבר האוקיינוס החם יותר. כך מתקבל חורף בעל טמפרטורות אופייניות נמוכות ושמיים נקיים מעננים. בקיץ האוויר שמעל היבשה בפנים הארץ מתחמם מהר יותר ועולה מעלה. האוויר הרווי אדי מים שמעל האוקיינוס נשאב בכדי למלא את המקום שהתפנה. כך מתקבל קיץ בעל כמויות משקעים גדולות.

אקלים המונסון נמצא בדרום יבשת אסיה, ובייחוד בהודו. בהודו נמדדות, למשל, כמויות משקעים שנתיות של מעל ל- 10,000 מ"מ בשנה אחת.

השם מונסון מגיע מהמילה הערבית מוּסַם שפירושה עונה.

הערה: תופעת הבריזה היומית של רוח המנשבת בלילה מפנים הארץ אל הים היא מונסון בזעיר אנפין.

האקלים הערבתי


אקלים זה הוא אקלים מעבר המפריד בין אקלים גשום לאקלים צחיח. אקלים זה מאופיין בטמפרטורות גבוהות בקיץ ובטמפרטורות נמוכות בחורף. קיים גם משרע טמפרטורות יומי גדול. כמות המשקעים באקלים זה היא נמוכה ונעה בין 200 ל-400 מ"מ בשנה. כמות המשקעים יורדת בעונת גשמים קצרה, רוב השנה אין יורדים משקעים.

האקלים המדברי


בהתאם לתנועת הרוח של תא הדלי האוויר שוקע סמוך לקו רוחב º30 ויוצר שם אזור של לחץ אוויר גבוה. לחץ אוויר גבוה זה הוא רמה ברומטרית המאופיינת ביציבות אטמוספרית. באזור שבין קו רוחב º25 עד לקו רוחב º30 לא נוצרים עננים ולא יורדים משקעים. אזור זה יבש ומדברי. הטמפרטורות באזור זה הן גבוהות. על פני כדור הארץ ניתן להבחין ברצועת מדבריות בין קווי רוחב אלו בחצי הכדור הצפוני הכוללים את מדבר סהרה, מדבריות ערב ועוד. גם מדבר סיני והנגב הישראלי נכללים ברצועה זו. בחצי הכדור הדרומי נכללים מדבר קלהרי, מדבר אטקהמה ועוד.

האוויר נושב מאזור זה חזרה אל קו המשווה בסמוך לפני הקרקע. בגלל סיבוב כדור-הארץ סביב צירו זרימת אוויר זו אינה בקו ישר אלא דומה יותר לקו ארוך המתעקל וכמעט מקביל לקווי הרוחב. רוחות אלו מכונות רוחות סחר. שם זה ניתן להן בגלל שרוחות אלו שמשו את הסוחרים במאות ה-16 וה-17 כאשר הללו חיפשו את הדרך המהירה אל העולם החדש בספינות מפרשי הרוח שלהם.

האקלים הממוזג


בין קווי הרוחב º35 ל- º60 נושבות רוחות מערביות המביאות איתן גושי אוויר חם מאזור קו המשווה וגושי אוויר קר מאזור הקוטב. גושי אוויר אלו מתערבבים ויוצרים לסירוגין רמות יציבות בחלק מן הימים ושקעים פעילים בחלק אחר מן הימים. לכן, האקלים הממוזג מאופיין במזג אוויר המשתנה מידי יום ולאורך השנה. במזג-אוויר זה תהיה חלוקה ברורה לעונות השנה. החורף יהיה גשום, קר וסוער בעוד שהקיץ יהיה חמים וגשום. ככל שנצפין (או נדרים בחצי-כדור דרומי) בתוך אזור זה כך החורף יהיה יותר קר ומושלג, והקיץ יותר נעים. בהליכה בכיוון ההפוך נגיע לאזור בו הקיץ יותר חם והחורף יותר נעים. בין החורף והקיץ יהיו עונות מעבר של אביב וסתיו.

האקלים הקוטבי


האוויר העולה מאזור קו רוחב º60 נושב לעבר הקטבים ויוצר שם אזור של לחץ אוויר גבוה – רמה ברומטרית. מכיוון שמעל הקטבים נוצרת באופן תמידי רמה יציבה אין מתפתחים שם עננים ולכן הם מאופיינים במיעוט משקעים. הטמפרטורה באזורי הקטבים היא נמוכה מאוד לאורך כל השנה מפאת קרינת שמש מועטה באזור זה, גם בחודשי הקיץ. המשקעים המועטים שיורדים באזור הקטבים נופלים בצורת שלג ונערמים על פני הקרקע לשכבות של קרח עד.

האקלים הטונדרה


בשולי אזורי הקטבים אין מספיק שעות אור יום במשך השנה והטמפרטורות נמוכות מידי מכדי לאפשר תנאי גדילה נאותים לצמחייה. לכן באזורים אלו לא גדלים עצים. תכונה זו מאפיינת אזורי אקלים הנקראים טונדרה. בניגוד לאזורי הקטבים האוויר באזור זה מתחמם מספיק בחודשי הקיץ בכדי שהקרח יימס למים. לכן נוצרים באזורים אלו ביצות. אזורי הטונדרה מאופיינים גם ברוחות ערות.

מאפייני אקלים טונדרה יכולים לשרור גם שלא סמוך לקטבים. למשל, בהרים גבוהים מאוד ייתכן והאדמה תהיה קפואה ולא תאפשר גידולים של עצים. כמו כן ינשבו בהרים רוחות ערות רוב השנה. אקלים מסוג זה יכונה אקלים טונדרה אלפיני.

השפעות מקומיות על האקלים


המרחק מן הים: הקרבה לים ממתנת את הטמפרטורות לאורך השנה בכלל ואת משרע הטמפרטורות בין היום והלילה בפרט. הקרבה לים גם מגדילה משמעותית את כמות המשקעים. דוגמה לכך היא מישור החוף לעומת פנים הארץ.

מבנה פני השטח: הטמפרטורות בהרים גבוהה יותר, ככל שמגביהים כך נעשה יותר קר. עננים המטפסים לאורך מדרון ההר מתקררים ומורידים את רוב המשקעים שלהם. במדרון בצד השני של ההר העננים ירדו מטה ויתחממו ומעט מאד משקעים ירדו. דוגמה לכך היא מדבר יהודה הנמצא מזרחית להרי יהודה.

אזורי אקלים עפ"י קפן


להלך מפה של חלוקת כדור-הארץ לפי אזורי אקלים ראשיים כפי שהציע קפן:

מפת אזורי אקלים עפ"י קפן


[לפרק הקודם | לפרק הבא]

[ עמוד ראשי - גיאוגרפיה | אקלים: מבוא | שכבת האטמוספרה | קרינת השמש וטמפרטורות | תנועות האוויר באטמוספרה | העננים והשפעתם | ממלכת הים | סוגי אקלים | שינויי אקלים ]