headline
 



אקלים



ממלכת הים


פרק זה דן בתופעות ימיות הקשורות למזג-האוויר. לים, ובמיוחד לאוקיינוסים הגדולים, ישנה השפעה גדולה על מזג-האוויר השורר מעליהם ובחופים שבקרבתם. מזג-האוויר מצדו משפיע על הים והרוחות יוצרות על פניו את הגלים.

גלים


"גל רודף גל ונשבר
גם אתה לפעמים"
(מתוך השיר: לפעמים, מילים: מיכה שטרית)

גלי הים נוצרים מתנועת הרוח על פני הים. הרוח יוצרת גלים קטנים על פני הים. אם הרוח ממשיכה לנשוב באופן סדיר ובכיוון אחיד גובה הגלים ילך ויגדל. כאשר הגל צובר גובה רב הוא נשבר בלב הים. גלים המגיעים לקו החוף מאטים את מהירותם בהיכנסם לאזור של מים רדודים. האטה זו גורמת לכך שגל רחב שנע בזוית לקו החוף יתיישר אט אט לעבר החוף. הגלים הולכים וגובהים בהתקרבם לחוף עד שהם נשברים.

גלים נשברים בחוף חיפה


דרך אחרת ולא נפוצה ליצירת גלים היא רעידת אדמה או פעילות געשית. כאשר לוח אדמה במעמקי הים משנה את גובהו בקרקעית הים נדחפת מעלה כמות עצומה של מים. עודף המים שהוגבה רגעית מעל פני הים מתפשט במהירות לכל עבר בצורת קיר מים. גל זה הנו הרסני ביותר בהגיעו לחוף ונקרא צונאמי. קיר המים שוטף את החוף ומים בכמויות עצומות חודרים לפנים היבשת למרחקים גדולים.

זרמי ים


זרמי האוויר מסיעים אוויר חם מאזור קו המשווה אל הקטבים ואוויר קר בכיוון ההפוך. בדומה לזרמי האוויר קיימים בים זרמי ים הנובעים מטמפרטורה לא אחידה של המים באזורים שונים. זרם ים חם הוא זרם של מים חמים הנעים מאזור חם לאזור קר. זרם ים קר הוא זרם של מים קרים הנעים מאזור קר לאזור חם. זרמי הים משפיעים על מזג-האוויר במקום בו הם עוברים. למשל, זרמי ים חם ממתנים את הטמפרטורה בקרבה לחוף באזורים קרים וגורמים לירידת משקעים מרובה יותר. זרם ים קר גורם להתקררות הטמפרטורה וליציבות האוויר.

מפת זרמי ים עיקריים בעולם


סערות טרופיות


תנאי הכרחי להיווצרותם של סערות טרופיות הוא גוף מים גדול, כמו האוקיינוס, בעל טמפרטורה חמה של ºC26 לפחות. מהאוקיינוס החם עולים אדי מים רבים. אדי המים מתקררים עם עלייתם ומתעבים לענני סערה מסוג קומולונימבוס. בתהליך התקררותם נפלטת אנרגיית חום כמוסה שמחממת את האוויר שבסביבה. אוויר חם נוסף נשאב אל תוך אזור הלחץ האוויר הנמוך שנוצר מעליית האוויר הקודם וגם הוא עולה מעלה ומתעבה. כך חוזר על עצמו התהליך עד שנוצר מרכז לחץ אוויר נמוך ומעליו עננות מפותחת ביותר. תנועת האוויר אל תוך מרכז הסופה הנו בתנועה מעגלית עקב סיבוב כדור הארץ סביב צירו. לסערה טרופית מספר שמות בהתאם לאזורים שבהם היא נוצרת. באוקיינוס האטלנטי היא נקראת הוריקן, באוקיינוס השקט היא נקראת טייפון ובאוקיינוס ההודי היא נקראת ציקלון.

הסערה הטרופית מאופיינת ברוחות עזות, גלי ים גבוהים, משקעים רבים, סופות רעמים וברד. מרכז הסופה, הנקרא גם עין הסופה מאופיין במזג-אוויר שקט.

עקב סיבוב כדור הארץ וזרימת הרוחות שבו נעה הסופה הטרופית ממקום היווצרותה. רוב הסופות אינן מגיעות לחוף ונחלשות בלב הים עד שהן נעלמות. כאשר הסופה הטרופית מגיע לקו החוף היא גורמת להרס רב. הגלים הגבוהים שוטפים את קו החוף, הרוחות העזות הורסות מבנים והמשקעים הרבים גורמים להצפות ולשיטפונות. את הסופות הטרופיות נהוג לדרג על פי מהירות הרוח לפי סולם בין אחד (עוצמה חלשה) לחמש (עוצמה חזקה). כאשר הסופה עוברת את קו החוף היא ניתקת מהאוקיינוס שהיווה עבורה מקור לאדי מים ולחום. הסופה תיחלש בהדרגה בנועה מעל הקרקע עד שתתפוגג.

[לפרק הקודם | לפרק הבא]

[ עמוד ראשי - גיאוגרפיה | אקלים: מבוא | שכבת האטמוספרה | קרינת השמש וטמפרטורות | תנועות האוויר באטמוספרה | העננים והשפעתם | ממלכת הים | סוגי אקלים | שינויי אקלים ]