headline
Error processing SSI file




מלכות דוד



לאחר מותו של שאול בקרב נמשח דוד למלך על ישראל. משימתו הצבאית הראשונה הייתה להרחיק את הפלישתים מפנים הארץ. הפלישתים שדווקא היו בקשרי ידידות עם דוד בעת שבתו בצקלג סברו כי הוא ישמור להם אמונים וששני הצדדים יקיימו יחסי ברית, כשהפלשתים על העליונה כמובן. אך מחשבה זו מייד נתבדתה. דוד המלך פתח במסע צבאי נגדם. מהלך שנמשך מספר שנים ושבו הוא הדפם מעמק הרפאים עד לבכאים ומשם לגבע ועד לקראת העיר גזר.

גם את אדום ומואב הכו דוד וצבאו. כך הרחיב דוד את תחומי ממלכת ישראל שקמה גם בדרום עבר הירדן המזרחי. בני עמון שהיו אויבים מרים לישראל קראו את ארם דמשק ואת ארם צובא לעזרה כנגד ישראל. במלחמה נגדם ניצחה ישראל וכל אויביה הוכו ונחלו מפלה. בצפון התרחבה הממלכה עד למדינות ארם. יותר חשובה מכך היא העובדה שבירתם של בני עמון, רבת בני עמון (הלוא היא רבת-עמון של היום), נכבשה גם היא בשלב מאוחר יותר. כך בא השקט גם בעבר הירדן המזרחי כולו.

בפנים הארץ כבש דוד את שטחם של היבוסים שחצצו בין שבט יהודה לשאר שבטי ישראל. בני שבט היבוסי נטמעו בבני שבט בנימין, כך לבסוף אוחדה הממלכה ברצף טריטוריאלי רחב מצפון לדרום. את עירם של היבוסים הפך דוד המלך לעירו והיא שימשה מעתה כבירת הממלכה החדשה ושמה – ירושלים. שטחי העמקים והרי הגליל שבצפון הארץ נכבשו גם הם ועריהם הכנעניות נחרבו או סרו למרות השלטון הישראלי. מעשה הקמתה של ירושלים והכרזתה כבירתה של הממלכה החדשה היוו מעשה התרסה כנגד שלטונם של הפלישתים באזור. הללו יצאו במסע צבאי כדי להחזיר את מעמדם והשפעתם. אך ניסיונם לא צלח וגם הם הוכהו מכה קשה.

ממלכת דוד

ניצחונותיו של דוד במלחמות הביאו להקמתה של ממלכת ישראל ברת קיימא שהשתרעה על כל שטחי ארץ-ישראל, למעט ממלכת הפלישתים לאורך החוף הדרומי, ועל חלק משטחי עבר הירדן המזרחי. הממלכה החדשה והמורחבת שמה סוף לשלטונם של שבטי כנען בארץ והמונח כנען פסק מלהיות בשימוש עבור חבל ארץ זה. מעתה יוכר אזור זה עם בני ישראל ומאוחר יותר עם בני העם היהודי. ממלכה חדשה זו לא הייתה יכולה לקום ולהמשיך ולהתקיים בלא ניהולה המוצלח של מערכת ניהולית יעילה. כדי לשלוט בעם בצורה יעילה דרש דוד לדעת את מספרם של האנשים היושבים בה. לשם כך נערך בימיו מפקד אוכלוסין מצפון ועד דרום.

"ויתן יואב את-מספר מפקד-העם אל-המלך
ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש-חיל שלף חרב
ואיש יהודה חמש-מאות אלף איש" (שמואל ב כד, ט)

"ויתן יואב את-מספר מפקד-העם אל-דויד
ויהי כל-ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב
יהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב" (דברי-הימים א כא, ה)

חשיבות המפקד הוא בהערכת גודל הצבא שעמד לרשותו של דוד. לכן הספירה נערכה לפי מספר הלוחמים. לפי מספר הלוחמים ניתן להעריך גם את מספרם של בני ישראל באותה תקופה. נניח את ההנחות הבאות:

1. רק זכר בגיל 20-40 נחשב כלוחם כשיר לקרב
2. גיל הקמת המשפחה היה בממוצע 20
3. משפחה ממוצעת כללה כשישה ילדים (ריבוי ילדים מצד אחד ותמותה רבה מצד שני)
4. תוחלת החיים הממוצעת הייתה כ-50 שנה
5. מספר הגברים והנשים באוכלוסייה זהה

לפי ההנחה האחרונה נוכל לספור רק את מספר הגברים ולהכפילו פי שניים.

לפי שאר ההנחות מאחורי כל לוחם שנספר במפקד היו:
1. שלושה ילדים קטנים בממוצע (כלומר, 1.5 בנים)
2. אב מבוגר בהסתברות של 50 אחוז (לחלקם מת האב וחלקם בנים לאותו אב)

נתוני המפקד בשני המקורות אינם זהים. ניקח ממוצע משוערך בין שניהם ונגיע לכך שמספרם של סך הלוחמים עמד בקירוב על כמיליון וחצי איש. מספר הזכרים באוכלוסיה הוא אם כן:

1,500,000*(1+1.5+0.5) = 4,500,000

ומספר האוכלוסייה כולה עמד על כתשעה מיליון נפש בקירוב. מספר זה הגיוני בהתחשב שבערוב ימיו של דוד המלך הייתה ממלכת ישראל מעצמה אזורית שלטת.

על פי המקרא נענש העם על המפקד שציווה דוד לערוך בעם ישראל בניגוד להוראתו של אלוהים. העונש היה מכת מגפת דבר שהפילה כשבעים אלף איש חלל בעם.

הכיבושים שנערכו בימיו של דוד המלך הוסיפו לקופת הממלכה החדשה אוצרות בכסף וזהב שנשדדו מהעמים הכבושים. עוד העשירו את קופת המדינה המיסים החדשים שהועלו על העמים הכבושים, וגם הרחבתם של שטחי החקלאות אל האזורים הפוריים שבעמקי הצפון.

ממלכה חדשה זו, שבירתה ירושלים, עתידה להתרחב עוד יותר בימיו של בנו של דוד המלך, הלא הוא שלמה המלך.

בחן את עצמך...


[ פרהיסטוריה: התקופה הפאלאוליתית | התקופה המסוליתית | התקופה הנאוליתית | התקופה הכלכוליתית | תקופת הברונזה הקדומה | תקופת הברונזה התיכונה | תקופת הברונזה המאוחרת | מאבות האומה ועד להקמת הממלכה: תקופת האבות | תקופת ההתנחלות | תקופת השופטים | מלכות שאול | מלכות דוד | תקופת בית ראשון: מלכות שלמה | הממלכה המפולגת | חורבן בית ראשון | תקופת בית שני: ימי עזרא ונחמיה | התקופה ההלניסטית | החשמונאים | ממלכת הורדוס | תקופת הנציבות הרומית | חורבן בית שני | מרד בר-כוכבא | גלות ישראל: תקופת המשנה והתלמוד | השלטון הביזנטי | הכיבוש הפרסי | הכיבוש הערבי | הממלכה הצלבנית | שלטון הממלוכים ]