headline
Error processing SSI file




תקופת השופטים



לאחר פלישתם של שבטי ישראל לארץ-ישראל התיישב כל שבט בנחלה שהוקצתה עבורו. על כל שבט היה לדאוג בעצמו להכשרת שטחי חקלאות למחייתו ולפרנסתו. זאת הייתה משימה לא קלה בייחוד באדמת הטרשים של אזורי ההר של פנים הארץ. מלבד הדאגה אחר מזון היה על השבטים להתמודד גם עם בעיות אחרות כמו שיקום הישובים שכבשו, הרחבתם בהתאם לצורך, התמודדות עם השכנים הכנעניים ועוד. שיקום המבצרים הקיימים והקמתם של חדשים לא עמדה על הפרק, גם מפאת דחיפות נושאים אחרים וגם בשל חוסר ידע טכני למי שהיו עד עכשיו שבטים נודדים או חצי נודדים.

על הבעיות הפנימיות נוספו בעיות חיצוניות בגבולות השבטים עם עמי ארץ כנען האחרים, עם העמים העבריים האחרים של מואב, עמון ואדום ועם עמים זרים אחרים כמו האמורי, עמלק והפלישתים. כפי שנאמר במקרא:

"ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את-ישראל
את כל-אשר לא-ידעו את כל-מלחמות כנען | ...
חמשת סרני פלישתים וכל-הכנעני והצִדֹנִי והחִוִי
ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבא חמת | ...
ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החִתִי
והאֶמֹרִי והפְּרִזִי והחִוִי והיְבוּסִי" (שופטים ג, א-ה)

הנימוק הדתי להתנפלותם של האויבים האלה על שבטי ישראל הוא זניחת דרך אלוהים וההליכה אחרי אלוהיהם של הכנענים והעמים הזרים, בייחוד מוזכרים בהמשך האלילים בעל ואשתורת.

התנגשויות אלימות היו גם עם ארם נהרים, כושן, מואב, בני עמון ועמלק. כפי שנאמר:

"ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה
את-עגלון מלך-מואב על-ישראל ... | ויאסף אליו את בני
עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ... " (שופטים ג, יב-יג)

כדי להתמודד עם התקפות בלתי פוסקות אלו היה צורך במנהיג, גם אם הוא רק מנהיג מקומי, שידע להנהיג את השבטים לקראת יציאה לקרב. המנהיג נקרא בתואר שופט.

אהוד בן גרא היה השופט שהציל את בני ישראל משעבוד מתמשך על-ידי מואב. הוא הסתיר חרב בבגדיו כשהביא מנחה לפני עגלון, מלך מואב. אהוד לחש על אוזנו של עגלון כי יש לו סוד לגלות לו, דבר אלוהים. השניים נותרו לבדם בחדר כאשר אהוד הפתיע את מואב, שלף חרבו ודקרו למוות. לאחר מות מלכם ספגו בני מואב מכה קשה מבני ישראל.

אחרי אהוד בן גרא קם השופט שמגר בן-ענת שבעזרתו הכו בני ישראל את הפלישתים.

מוסד השופטים לא היה מוגבל לגברים בלבד. מסופר בספר שופטים גם על השופטת דבורה שיצאה יחד עם איש צבאה, ברק בן אבינעם, להילחם נגד סיסרא, שר צבאו של יבין, מלך חצור.

הבעיות והדאגות שהעסיקו כל שבט באזורו גרמו לפירוד בין השבטים. כאשר שבט אחד משבטי ישראל נתקל בבעיה, למשל באויב שאיים על שליטתו באזור מסוים או אף ביצע מעשה תקיפה, לא בהכרח התגייסו בני השבטים האחרים לעזרתו. הליכוד בין השבטים נשאר רופף גם תחת מנהיגותו של השופט. לראיה, במקרה של תקיפת אחד השבטים שנחלתם בצפון הארץ לא נחלצו לעזרתו כל שבטי ישראל, אלא רק אלו הקרובים אליו גיאוגרפית. בולט היה הניתוק היחסי בין שבט יהודה שנחלתו בדרום יחד עם שבט שמעון שדי נבלע על ידו לבין שאר שבטי הארץ. ייתכן וניתוק זה נגרם בשל הריחוק הגיאוגרפי וגם בשל העובדה שהשבט הכנעני היבוסי עדיין היה קיים במרכז הארץ והפריד בין שני חלקיה. כך למשל קוראת דבורה הנביאה לגיוסם של בני נפתלי ובני זבולון בלבד במלחמתם נגד יבין, מלך חצור, שכאמור סיסרא היה שר צבאו.

במלחמה זו מחנה סיסרא הוכה עד תום ורק סיסרא הצליח לברוח משדה הקרב. הוא מצא מקלט מסתור באוהלה של יעל אשת חבר הקיני. סיסרא התשוש נשכב לישון, או אז דקרה אותו יעל עם יתד ברקתו והרגה אותו.

גדעון בן-יואש השופט הכה את מדין ועמלק. אחריו שופטים אחרים שפטו בימי שלום ואחרים המשיכו את מלחמות ישראל. השופט נבחר מבין ראשי השבטים או בן של אחת המשפחות העשירות, המיוחסות והמשפיעות מבין השבטים. תפקידו בזמן שלום היה מצומצם ביותר, אך בזמן מלחמה היה עליו להנהיג את השבטים בקרב. אי לכך, כשהורע באופן פתאומי המצב הביטחוני היה נבחר מנהיג כריזמטי ובולט לתפקיד השופט, לאו דווקא מי שהיה נבחר לתפקיד זה בימי שלום. דוגמא לכך היא יפתח הגלעדי, שאמו הייתה זונה. יפתח נודה והוקצה מחמת מיאוס בתוך שבטו. כך עד שנזקקו לו בשבט כדי שיבוא להנהיגם ולחלצם מידיהם של בני עמון, ולשם כך מינו אותו לשופט עליהם.

מוסד השופטים עזר להנהיג את השבטים בצורה מוגבלת בהתמודדותם עם שכניהם בארץ-ישראל ומחוצה לה. מול הפלישתים שעוצמתם הצבאית הייתה גדולה יותר לא יכלו שבטי ישראל להתמודד בהצלחה תחת מנהיגות משטר של שופט. אמנם שמשון הגיבור הצליח להכות בהם ולגבות מהם מחיר יקר, אך לא היה זה במסגרת קרב צבאי שהכניע את הפלישתים.

הצלחתם של הפלישתים בהתמודדותם מול בני ישראל ואיומם על עצם קיומם בארץ-ישראל הביאה את הדרישה לקיום משטר מלוכה בישראל. החשש מפני מפלה צבאית גדולה וחורבן הביא לדרישה לקיום משטר מלוכני שהיה נפוץ בעמי האזור, בתקווה שזה יאחדם, ירוממם וינהיגם להצלחה.

בחן את עצמך...


[ פרהיסטוריה: התקופה הפאלאוליתית | התקופה המסוליתית | התקופה הנאוליתית | התקופה הכלכוליתית | תקופת הברונזה הקדומה | תקופת הברונזה התיכונה | תקופת הברונזה המאוחרת | מאבות האומה ועד להקמת הממלכה: תקופת האבות | תקופת ההתנחלות | תקופת השופטים | מלכות שאול | מלכות דוד | תקופת בית ראשון: מלכות שלמה | הממלכה המפולגת | חורבן בית ראשון | תקופת בית שני: ימי עזרא ונחמיה | התקופה ההלניסטית | החשמונאים | ממלכת הורדוס | תקופת הנציבות הרומית | חורבן בית שני | מרד בר-כוכבא | גלות ישראל: תקופת המשנה והתלמוד | השלטון הביזנטי | הכיבוש הפרסי | הכיבוש הערבי | הממלכה הצלבנית | שלטון הממלוכים ]