headline
Error processing SSI file




שלטון הממלוכים



לרגע נדמה היה כי שוב עתידה הארץ לשמש כשדה קרב בין ממלכה צפונית, הפעם בראשותם של הסלג'וקים, כנגדבייברס שחשש מפלישת הצלבנים לארץ מהים הרס את ערי החוף אותם כבש על נמליהם. בפנים הארץ הוא טרח לחזק את המבצרים הצלבניים שכבש. חלוקתה הפנימית של הארץ למחוזות קטנים נותרה על כנה. הממלוכים שהיו יוצאי צבא ברובם הביאו עימם את הסדר, הארגון, היעילות והמשמעת הצבאית. כאשר אנשי הצבא מונו למנהיגי המחוזות השונים, למנהלים, פקידים ובעלי אחוזות הוחדר לארץ סגנון ההתנהלות הצבאית. יעילות הפקידות התבטאה בגביית מיסים יעילה יותר וגם בעלייה ברמת הביטחון הפנימי. שלטון הממלוכים הביא לא רק לעלייה ברמת הביטחון הפנימי אלא גם לשקט וליציבות בגבולות הארץ. התקופה הסוערת בה החליפה הארץ ידיים כל כמה עשרות בודדות של שנים באה אל קיצה.

למרות תנאים מבטיחים אלו מציינת תקופת השלטון הממלוכי בארץ-ישראל ירידה דרמטית, איטית ומתמשכת בגדולתה של הארץ. עליית הממלוכים לשלטון באה לאחר תקופת קרבות סוערת בה פלשו לארץ צבאות זרים, הערבים, הסלג'וקים, הצלבנים, המונגולים וכעת הממלוכים. כל מלחמה הביא עימה הרס וחורבן וטבח באוכלוסייה המקומית. בייחוד סבלו מכך היהודים שסבלו מכך שהיו אוכלוסיה חלשה ומיעוט בארץ שניתן היה לפגוע בו מבלי חשש. תקופת פרעות סוערת זו גרמה לירידת אוכלוסיית הארץ ולפגיעה בשטחי החקלאות שבה.

תחת שלטונם של הממלוכים איבדה הארץ את חשיבותה הדתית שהייתה לה והיא שוב הפכה לארץ ספר לא חשובה בפני עצמה המסופחת לסוריה רבתי. המרכז המנהלי היה בעיר רמלה וירושלים הפכה לעיר ענייה, מוזנחת ודלת אוכלוסייה. הרס ערי החוף וסתימת נמלי הים גרם לכך שארץ-ישראל חדלה לשמש כתחנה בדרכי המסחר. ענף המסחר שעבר בדרכי הארץ היווה מקור הכנסה לא קטן לחלק מאוכלוסיית הארץ שחי במרכזים העירוניים וביטולו היווה עבורם פגיעה כלכלית אנושה. שאר אוכלוסיית הארץ שחייה בעיקרה בכפרים קטנים נשענה בפרנסתה בעיקר על חקלאות. אי תחזוקה של תשתיות הובלת המים בארץ גרם ברבות השנים לפגיעה קשה בענף החקלאות. גלי עזיבה החלו ותושבים רבים נטשו את הארץ בלית ברירה ועברו למדינות השכנות וגם הרחוקות. בנוסף, סבלה הארץ בתקופת שלטונם של הממלוכים גם ממספר רעידות אדמה קשות. אחת מהן פגעה קשות בעיר המנהל הראשית רמלה. אוכלוסיית ארץ-ישראל סבלה גם מן המגיפות הקשות שהתחוללו באירופה באותה תקופה, אם כי לא באותה מידה. כל הגורמים הללו הביאו לירידה משמעותית בגודלה של אוכלוסייה הארץ. בד בבד, למרות השמירה על שקט בגבולות לא נמנעו חדירות של שבטים ערביים נודדים לארץ. הללו הצליחו לחדור לארץ ולהתיישב בה, בעיקר באזור הדרום, אך גם באזור עמק בית-שאן.

שלטון הממלוכים בארץ החל להתקרב לסופו עם הקרבות שהתחוללו בינם לבין השבטים העות'מאנים שמתורכיה. ניהול קרבות אלו אילץ את השלטון הממלוכי בערוב ימיו להטיל מיסים כבדים על אוכלוסיית הארץ. המצב הכלכלי הקשה ממילא הוכבד עוד יותר עם גביית המיסים החדשה ולא מעטים ברחו ועזבו את הארץ הדלה.

בחן את עצמך...


[ פרהיסטוריה: התקופה הפאלאוליתית | התקופה המסוליתית | התקופה הנאוליתית | התקופה הכלכוליתית | תקופת הברונזה הקדומה | תקופת הברונזה התיכונה | תקופת הברונזה המאוחרת | מאבות האומה ועד להקמת הממלכה: תקופת האבות | תקופת ההתנחלות | תקופת השופטים | מלכות שאול | מלכות דוד | תקופת בית ראשון: מלכות שלמה | הממלכה המפולגת | חורבן בית ראשון | תקופת בית שני: ימי עזרא ונחמיה | התקופה ההלניסטית | החשמונאים | ממלכת הורדוס | תקופת הנציבות הרומית | חורבן בית שני | מרד בר-כוכבא | גלות ישראל: תקופת המשנה והתלמוד | השלטון הביזנטי | הכיבוש הפרסי | הכיבוש הערבי | הממלכה הצלבנית | שלטון הממלוכים ]