headline
Error processing SSI file




גילוי ים ברנץ



מבוא


וַאסְקוֹ דַה-גַמָה (Vasco da Gama)
גילה בשנת 1499 את המעבר הדרום-מזרחי לארצות המזרח העשירים בתבלינים ואוצרות אחרים בהקיפו מדרום את יבשת אפריקה. אחריו גילה
פֶרְדִינַנְד מָגֵלַן (Ferdinand Magellan)
בשנת 1520 את המעבר הדרום-מערבי לארצות המזרח בהקיפו מדרום את יבשת אמריקה הדרומית. כעת נותרו רק המעבר הצפון-מזרחי והמעבר הצפון-מערבי בלתי גלויים ומסתוריים. גם אנגליה וגם הולנד, שתי מעצמות ימיות של אותה תקופה, אשר לה הייתה להן דריסת רגל בים בחלק הדרומי של כדור-הארץ, התפתו לנסות ולמצוא את אותו מעבר צפון-מזרחי מסתורי למזרח העוקף את יבשת אסיה מצפון.

החל משנות החמישים של המאה ה-16 ניסו האנגלים למצוא את הדרך העוקפת לסין והודו, אך הם לא הצליחו להגיע אל מעבר לאי נוֹבַיָה זָמַלִייָה (Novaya Zemlya). בסופו של דבר, אחרי ארבע עשורים של חיפוש ימי אחר המעבר, הם החליטו לנטוש את חלומם למצוא את הדרך העוקפת למזרח. אבל מאמציהם של האנגלים לא היו לשווא והימצאותם במקום, מיפויים שערכו וכו' עזרו להם לפתח קשרי מסחר עם צפון רוסיה.

ההולנדים נכנסו למרוץ למציאת המעבר למזרח בערך בנקודת הזמן בה האנגלים החליטו לזנוח את מאמציהם. כישלונם של האנגלים לא הרפה את ידיהם של ההולנדים, או שהעושר הבא מן המזרח סנוור יותר מידי את עיניהם.

ווילהם ברנץ


ווִילְהֶם בָּארֶנְץ (Willem Barents)
נולד בשנת 1550 (תאריך מדויק לא ידוע) באי טֶרְשֶלִינְג (Terschelling) שבצפון הולנד. לא ידועים פרטים רבים על ילדותו. מסופר כי למד לימודי דת אצל כומר אשר דרשותיו היו יותר שיעורי לימוד במיפוי ובגיאוגרפיה מאשר בעלי תכנים דתיים.

בארנץ נווט ימי במקצועו אווה למצוא מעבר ימי לארצות המזרח העשירות מצפון לאסיה. מעבר זה כונה המעבר הצפון-מזרחי.
ב-5 ביוני בשנת 1594 הוא יצא מנמל באי טֶקְסֶל (Texel), צפונית לאמסטרדם, בראש משלחת של שתי ספינות לעבר צפון סקנדינביה. במסע ראשון זה שלו הוא הגיע עד לחופיו המערביים של האי הארוך והמעוקל נוביה זמלייה. הוא המשיך במעלה החוף צפונה עד שאולץ מפאת מזג האוויר הקשה לסגת אחורה.

מסעותיו של בארנץ


ב- 2 ליוני בשנת 1595, שנה אחרי המסע הראשון, יצא בארנץ במסע שני לאותו איזור. המסע הראשון, על אף שלא הסתיים בהישג משמעותי כלשהו, נטע תקוות בלב הסוחרים ההולנדים כי אכן נמצא אותו מעבר צפון-מזרח מסתורי. הסוחרים ההולנדים ציידו את בארנץ בשבע ספינות עמוסות סחורות למסחר עם סין. בארנץ, שנכשל במסע הראשון לעקוף את האי נוביה זמלייה מצפון לו, ניסה הפעם לעקוף את האי הארוך מדרום. הוא קיווה לעבור במיצר ים שבין האי ליבשת אסיה. אך בארנץ הגיע מאוחר מידי. הוא חיפש מיצר מים בין האי הסמוך וֶייְגַאך (Vaygach) ליבשת אסיה, אך מיצר הים היה כבר קפוא ולא אפשר מעבר לספינות. לאכזבת הסוחרים ההולנדיים סבו בארנץ ומשלחתו הגדולה על עקבותיהם כלעומת שבאו.

שנה נוספת לאחר-מכן, ב- 10(או יתכן וב- 15) למאי שנת 1596, הוא יצא למסע שלישי ואחרון בחיפוש המעבר הצפון-מזרחי. בהנהגת שתי ספינות יצאה המשלחת צפונה וגילתה את אי הדובים (Bjømøya), שקיבל את שמו בגלל המפגש הראשוני שלהם עם דובי הקוטב הלבנים שנמצאו על האי. מאוחר יותר הם הבחינו בנקודה הצפון-מערבית של איי שְפִּיצְבֶּרְגֵן (Spitzbergen) המכונים גם סְבָלְבַּארְד (Svalbard). את איי שפיצברגן הם חשבו בטעות לחלק מגְרִינְלַנְד (Greenland). הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיעו הספינות היא .79º49'N ב-1 ליולי שתי הספינות חזרו דרומה לאי הדובים. שם התעוררה מחלוקת בין הקפטנים של שתי הספינות בדבר המשך מסלול המסע. אחד הקפטנים רצה לחזור לאיי שפיצברגן ולהמשיך לחקור אותם, בעוד שהקפטן של הספינה השנייה וגם בארנץ רצו להמשיך ולחפש את המעבר הצפון-מזרחי. הם החליטו להיפרד בידידות כל ספינה לדרכה היא. בארנץ המשיך עם ספינתו מזרחה לחפש את המעבר הצפון-מזרחי בעוד הספינה השנייה פנתה חזרה צפונה לחקור עוד את איי שפיצברגן. ב- 17 ליולי הגיעה בארנץ לנוביה זמלייה, והפעם הוא הצליח להקיף את האי מצפון. לקטע הצפוני של האי הוא נתן את השם "מתלה התשוקה". הנקודה הצפונית ביותר אליה הגיעה הספינה הוא 81ºN.

היה זה חודש נובמבר ותחילת עונת החורף, גושי קרח כבר צפו בים והחלו לסגור על כל תוואי פנוי. לאחר השלמת העקיפה התקדמה הספינה אך במעט לפני שנתקעה בקרח. בתחילת חודש ינואר נאלצו אנשי הצוות לנטוש את הספינה שהחלה להימחץ בקרח. הם הקימו בקתת מחסה על החוף מקרשי עץ שפירקו מגוף הספינה. לבקתה הם נתנו את השם המחייב "בית ההצלה" (Het Behouden Huys). הם התכוננו להעביר בה את החורף הארקטי הקשה. הייתה זו המשלחת הראשונה שנאלצה להעביר את החורף בחוג הארקטי ולשרוד אותו. הצוות נאלץ לחכות עד לסוף החורף של שנת 1597, עד שמזג האוויר החורפי הקשה ששורר באזור זה יתחלף בתנאים נוחים יותר. למזלם היה להם סחורה על הספינה שנועדה למסחר עם סין ואותה הם יכלו לנצל. היו להם משקאות חריפים לשתייה, אריגי בדים להכנת בגדים ושמיכות ועוד מוצרים נוספים. הם גם הצליחו לצוד כלבי ים ושועלי קוטב לבשר ולפרוות. שישה-עשר חברי הצוות גם בינתיים העסיקו עצמם במחקרים שונים.

אפקט נוביה זמלייה


גֶרִית דֵה וִיר (Gerrit de Veer)
, הנגר של המשלחת, היה הראשון להבחין בתופעה אסטרונומית מוזרה. במהלך החורף בחוג הארקטי הימים קצרים והלילות ארוכים. השמש זורחת מאוחר ושוקעת מהר מאוד, כך ששעות אור היום מעטות ביותר. מועדי זריחת השמש ושקיעתה משתנים אם כן לאורך השנה, אך הם ידועים וצפויים מראש לכל קו רוחב על פני כדור-הארץ. גרית דה ויר שם לב שלעיתים רחוקות נצפית זריחת השמש מוקדם יותר מהמצופה לאותו יום בשנה. מדובר בחזיון תעתועים. בגלל זווית השבירה של קרני אור השמש באטמוספרה ובגלל תנועת אוויר קר בשכבת האוויר הסמוכה לפני הקרקע מתקבל תמונת שווא של השמש מעל לקו האופק, למרות שהיא עדיין צריכה להיות מוסתרת מתחתיו.
תמונת השווא של השמש מופיע על רקע שכבת אוויר אפורה. תמונת השמש הנראית היא מעוותת ויכולה להיות בצורת מלבן, בצורת שלוש שמשות מעוותות אחת על גבי השנייה או בצורת מספר קווים אופקיים. תופעת טבע זו זכתה לשם "אפקט נוביה זמלייה".

"בית ההצלה"


ב-13 ביוני, עם עליית הטמפרטורה ותחילת הפשרת הים הקפוא, עזבו את הבקתה חברי המשלחת ששרדו בשתי סירות הצלה קטנות שבנו מקרשים. למרות שרוב האנשים שרדו את החורף הארקטי הם עדיין סבלו מתשישות, מהקור, מרעב וממחלות. בארנץ עצמו לא יכול היה להציל עצמו. הוא נפטר ממחלת צפדינה כשבוע לאחר מכן, ב-20 ליוני. בקשתו האחרונה לחברו, גרית דה ויר, הייתה שיעזור לו להתרומם מעט מעל הסירה כדי להעיף מבט אחרון באי נוביה זמלייה. לפי אחת הגרסאות גופתו הורדה לים ושקעה במצולות. לפי גרסה אחרת הוא נקבר בחופה המערבי של נוביה זמלייה.

12 מתוך 16 אנשי הצוות הצליחו לשרוד מתלאות החורף הארקטי ולהגיע בשתי הסירות אל חצי האי קוֹלָה (Kola). משם הם נאספו על ידי ספינת מסחר רוסית שעברה במקום באקראי.

בשנת 1871 גילה דייג נורווגי במקרה את שרידי אותו "בית הצלה" ששימש את בארנץ ואנשיו. בשנת 1875 נמצא חלק מהיומן אותו ניהל בארנץ. חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום בשנים 1993 ו- 1995 העלו מספר שרידים שהועברו להולנד.

ים ברנץ


על שמו של הנווט הימי ומגלה הארצות ההולנדי נקרא ים ברנץ. ים ברנץ תחום בין החוף הצפוני של סקנדינביה ואסיה בדרום לבין איי שפיצברגן בצפון לבין אי הדובים במערב ולבין האי נוביה זמלייה במזרח. ים זה הנו שלוחה של האוקיינוס הארקטי. קרקעית הים הינה מדף יחסית עמוק. עומקו הממוצע של הים הוא כ- 230 מטר, אך מגיע במקומות מסוימים עד כמעט פי שניים מכך. הים נהנה מזליגת זרם מים חם מהזרם הצפון אטלנטי, כך שמימיו חמים יחסית ונמלי הים הממוקמים לחופו הדרומי אינם קופאים. טמפרטורת מים נמוכה יחסית זו גורמת להמסת הקרחונים בים זה. הקרחונים הנמסים יוצרים שכבת מים מתוקה יחסית על פני הים. בנוסף, מאפשרת הטמפרטורה הנמוכה יחסית את קיומם של צמחים ובעלי חיים ימיים שאינם מסוגלים להתקיים במקומות ימיים אחרים באותו קו רוחב כה צפוני.

ביום האחרון של שנת 1942, ב-31 לדצמבר, התחולל בים ברנץ קרב ימי בין אניות ליווי בריטיות לבין אניות של גרמניה הנאצית. רוסיה שהייתה באותה מותקפת על-ידי הצבא הנאצי על אדמת אירופה איבדה את כל נמליה הימיים המקשרים אותה עם המערב למעט אותם נמלים שלחופי חצי האי קולה. אנגליה העבירה ציוד ואספקה לרוסיה דרך מסלול ימי צפוני שעבר דרך ים ברנץ. גרמניה שכבשה את נורווגיה הפעילה מחופיה את הצי הימי שלה על-מנת לשבש את אותו קו אספקה ימי בין אנגליה לרוסיה.
למרות שהגרמנים הטביעו שתי אוניות מלחמה אנגליות, הרי שהם נכשלו כישלון חרוץ בקרב זה. כל 14 אוניות האספקה האנגליות הגיעו ביעדן לנמל רוסי ופרקו שם את מטענם הצבאי בדמות של כ-200 טנקים, מעל 2,000 כלי רכב שונים, כ-120 מטוסי קרב ומפציצים וכמות גדולה של דלק וציוד אחר. בעקבות כישלונם פיטר היטלר את מפקד הצי הגרמני ומינה במקומו את
קָרְל דֶנִיץ (Karl Dönitz)
. הלה יחליף את היטלר לאחר מותו וימשול על גרמניה הנאצית למשך 8 ימים בלבד עד כניעתה המוחלטת של זו לכוחות בנות הברית.

על פי הצפי של המשך קצב התחממות כדור-הארץ כפי שהוא מוערך היום יימסו עד סוף המאה ה-21 כל הקרחונים שבים הארקטי שמצפון לרוסיה ולנורווגיה. כך, חוזים המדענים, יתאפשר קיומו של אותו מעבר צפון-מזרח המקשר את סין ויפן עם ארצות סקנדינביה. מעבר זה יקצר משמעותית את משך המסחר הימי בין שני מקומות אלו. בנוסף לכך, יש מי שלוטש את עיניו ברוסיה ובנורווגיה אל ים ברנץ מסיבה אחרת. כיום נמצאים בים זה מאגרי נפט המנוצלים על-ידי שתי מדינות אלו. ייתכן והמסת הקרחונים תאפשר לבעלי יוזמה ממדינות אלו להרחיב את חיפושי הנפט באזור ולמצוא מאגרים עשירים נוספים.

בחן את עצמך...



לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[למסע הקודם | למסע הבא]

[ עמוד ראשי - מסעות גילוי ארצות | מסעות מרקו פולו | גילוי יבשת אמריקה | מסעות וַאסְקוֹ דַה-גַמָה | גילוי מיצרי מגלן | מסעות סר מרטין פורבישר | הרפתקאות סר פרנסיס דרייק | גילוי ים ברנץ | מסעות הנרי האדסון | גילוי ים טסמניה | גילוי מיצרי ברינג | מסעות קפטן ג'יימס קוק | כיבוש הקוטב צפוני | כיבוש הקוטב דרומי | העפלה לפסגת האוורסט | הנחיתה על הירח ]