headline
Error processing SSI file




גילוי מיצרי מגלן



פֶרְדִינַנְד מָגֵלַן (Ferdinand Magellan)
נולד בשנת 1480 (תאריך מדויק לא ידוע) בעיירה סַבְּרוֹסָה שבפורטוגל. כבן למשפחת אצולה זכה מגלן הצעיר לקרבה לבית המלוכה הפורטוגזי. הוא שירת כנער שליחויות למלכה ובתמורה דאגו לחינוכו ולהשכלתו בבית-ספר מיוחד לילדי האצולה. בין המקצועות שלמד שם ניתן למנות את אומנות המיפוי, אסטרונומיה וניווט לפי הכוכבים כמקצועות שישמשו אותו רבות בעתיד.

מגלן החל להשתתף במסעות ימיים משנת 1505 עת נקרא לשרת תחת הדגל הפורטוגלי. מגלן היה בצוות של משלחת ימית גדולה והשתתף בשנים הבאות במסע לדיכוי מרידות במושבותיה של פורטוגל מעבר לים, לכיבוש אזורים חדשים ולגילוי ומיפוי מקומות חדשים. במהלך שנים אלו הוא הגיע גם לאיים מָאלַקָה ומוֹלוּקַאס שכונו איי התבלין. איים אלו היו מקור חשוב לתבלינים ציפורן ואגוז מוסקט. בשנת 1510 הוא קודם לדרגת קפטן. בשנים 1512-1513 הוא הוצב במרוקו. שם הוא נפצע קשה באחד הקרבות. קרע נגרם בינו לבין בית המלוכה הפורטוגזי. מגלן דרש לקבל העלאה בקצבתו כפיצוי לפציעתו החמורה שהטילה בו מום. במקביל הגיעו שמועות לגבי התנהלותו של מגלן: אי-ציות לפקודות וניהול מסחר לא חוקי. מגלן לא קיבל את מבוקשו וגם לא קיבל הצעות להשתתף במסעות נוספים. כשמנואל ה-I (Manuel I), מלך פורטוגל, דחה את הצעתו לערוך מסע לאיי הודו המזרחית החליט מגלן להציע את שירותיו למלך ספרד.

ספרד הייתה להוטה למצוא דרך מערבה אל הודו וסין. הסכם תוֹרְדֵסִילַאס (ראה על כך בפרק הדן בגילוי יבשת אמריקה) חילק את העולם בקו אורך שעבר דרך יבשת דרום-אמריקה. כל מה שממזרח לקו זה, כולל את ברזיל, חופי אפריקה והודו, הוקצה לפורטוגל. כל מה שממערב לקו זה, כולל את האיים הקאריביים, חלק ממרכז יבשת אמריקה ומצפונה וכל המים שמעבר, הוקצה לספרד. מגלן הציע לנסות ולחפש מעבר ימי הפונה מערבה כדי להגיע למזרח, אותו מעבר ימי שחיפש לשווא
כְּרִיסְטוֹפֵר קוֹלוֹמְבּוּס (Christopher Columbus)
. מלך ספרד, צ'ארלס ה-I שוכנע על-ידו והסכים לממן עבורו את המסע ההרפתקני מסביב לעולם.

"הכנסייה אומרת שהעולם שטוח, אבל אני יודע שהוא עגול,
כי אני ראיתי את הצל (שלו) על הירח
ויש לי יותר אמונה בצל מאשר בכנסייה" - מגלן

ב-20 לספטמבר של שנת 1519 יצא מגלן בראש משלחת של 270 איש מחולקים על גבי חמש ספינות: סן-אנטוניו, טרינידד, קונספציון, ויקטוריה וסנטיאגו. המשלחת נאלצה לנווט במים הטריטוריאליים של האזור שבחסות פורטוגלית ולהתחמק מספינות פורטוגזיות ששייטו באזור. המשלחת עגנה באיים הקנאריים ובאיי כף ורדה לפני שהגיעה לחופי ברזיל. המשלחת עגנה לחופי המקום בו עתידה לקום רִיוֹ דֶה-זֶ'נֵרוֹ. שם הצטיידה המשלחת במזון. משם המשיכה המשלחת לנווט את דרכה דרומה לאורך חופיה של פָּטַגוֹנְיַה. שם שהתה המשלחת בין החודשים מרץ עד ספטמבר של שנת 1520. אחדים מיורדי הים הספרדיים הבכירים קשרו קשר למרוד במגלן שהיה פורטוגזי, אך נאמנותם של שאר אנשי הצוות הצילה אותו. מנהיגי המורדים הוצאו להורג או הושמו במאסר. מכה נוספת שניחתה על צוות המסע הוא אובדנה של הספינה סנטיאגו במצולות הים. אנשי צוותה ניצלו ופוזרו בין ארבעת הספינות שנותרו.

המסע של משלחת מגלן מסביב לעולם


ב-21 לאוקטובר 1520 נכנסה המשלחת לתוך מיצר ימי בין הקצה הדרומי של יבשת אמריקה הדרומית לאחד האיים הקטנים הסמוכים לה. מגלן כינה מיצר ימי זה בשם מיצר כל הקדושים, על שום ליל כל הקדושים שחל בזמן המעבר בו. מאוחר יותר ישא המיצר את שמו של מגלן וייקרא מיצר מגלן. מזג-אוויר סוער ששורר במקום זה רוב ימות השנה ואופיו הצר של מעבר מים זה הקשו על התקדמות המשלחת. אורכו של המיצר הוא כ- 570 ק"מ ורוחבו בנקודה הכי צרה הוא רק 2 ק"מ. מפקדה של הספינה סן-אנטוניו החליט שלא להמשיך במסע מערבה וערק עם כל צוות האוניה חזרה לספרד. שלוש הספינות הנותרות המשיכו לנוע מערבה עד שחצו את אותו מיצר ים ב-28 לנובמבר.

המעבר דרך מיצרי מגלן


לאחר שחצו את המיצר נכנסו שלוש הספינות לאוקיינוס רחב ידיים ושקט להפליא. בגלל הניגוד הרב שבין המיצר הסוער לשקט ששרר אחריו כינה מגלן את האוקיינוס החדש שהתגלה בשם האוקיינוס השקט.

בניגוד למה שחשבו באותה תקופה מסע ימי ארוך היה צפוי לצוות עד לאיי התבלינים שבמזרח. אספקת המזון הידלדלה וחברי צוות רבים לקו במחלת הצפדינה. במרץ של שנת 1521 הגיעה המשלחת לחופי האי גוּאַם, השוכן מזרחית לפיליפינים. שם הייתה למשלחת הזדמנות לחדש את אספקת המזון והמים. בסוף אותו חודש הגיעה המשלחת לאיי הפיליפינים. שם הם התיידדו עם מלך מקומי. הידידות הובילה לכך שהספרדים הסכימו להשתתף בקרב של המקומיים נגד אויביהם ולעזור להם לנצח אותם. בקרב זה נפצע מגלן ומת.

אחרי מותו של מגלן תפס את הפיקוד אחד מאנשי המשלחת,
סֶבָּסְטִיאַן דֶל קָאנוֹ (Sebastian del Cano)
. הלה אסף את 117 אנשי הצוות הנותרים לשתי ספינות והורה לשרוף את הקונספציון שהושארה מאחור. כדי להבטיח שלפחות אחת משתי הספינות תגיע בשלום לספרד הן התפצלו בדרכן. הטרינידד אכן נתפסה על-ידי הפורטוגזים והוחרמה. הספינה ויקטוריה היא היחידה מבין חמש הספינות שיצאו לדרך שהשלימה הקפה מלאה של כדור-הארץ, מסע של כ- 70,000 ק"מ. הויקטוריה הגיעה לספרד ב-6 לספטמבר 1522 ועל סיפונה שרדו רק 18 אנשי צוות. מטען התבלינים שנשאה זו על סיפונה היה בו די כדי לממן את הוצאות מסע המשלחת כולה.

בהקיפה את העולם על-ידי שייט מערבה הוכיחה המשלחת של מגלן מעל לכל ספק כי העולם הוא אכן צורת כדור עגול ולא פלטה שטוחה. מעבר לכך, כשחזרה המשלחת, או יותר נכון השרידים שלה, לספרד התגלה פער של יממה שלמה בין רישומי התאריכים הדקדקניים של יומן המשלחת לבין הזמן שעבר בספרד. בגלל שהמשלחת נעה מערבה והקיפה את כדור הארץ הקפה שלמה היא הקדימה ביממה שלמה. מכאן נולד הצורך בהגדרת אזורי זמן על פני כדור הארץ לפי קווי האורך. חצייה של קווי אורך משמעה חצייה של אזורי זמן שונים והצורך בכיוון השעונים לפי הזמן המקומי, הזזת השעון אחורה אם נעים מערבה לכיוון שקיעת השמש או הזזת השעון קדימה אם נעים מזרחה לכיוון זריחת השמש.

ספרד לא ניצלה את המעבר הימי מערבה למסחר עם איי התבלינים שבמזרח. המסלול היה ארוך ומעבר בנתיב זה היה ממושך ומסוכן. את איי הפיליפינים שגילתה המשלחת של מגלן הפכה ספרד מספר שנים מאוחר יותר כמרכז המסחר שלה עם המזרח.

שתי גלקסיות כוכבים הנצפים רק מחצי הכדור הדרומי נקראים ענני מגלן על שם המשלחת ומנהיגה.

בחן את עצמך...



לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[למסע הקודם | למסע הבא]

[ עמוד ראשי - מסעות גילוי ארצות | מסעות מרקו פולו | גילוי יבשת אמריקה | מסעות וַאסְקוֹ דַה-גַמָה | גילוי מיצרי מגלן | מסעות סר מרטין פורבישר | הרפתקאות סר פרנסיס דרייק | גילוי ים ברנץ | מסעות הנרי האדסון | גילוי ים טסמניה | גילוי מיצרי ברינג | מסעות קפטן ג'יימס קוק | כיבוש הקוטב צפוני | כיבוש הקוטב דרומי | העפלה לפסגת האוורסט | הנחיתה על הירח ]