headline
Error processing SSI file




מסעות הנרי האדסון



מבוא


הֵנְרִי הַאדְסוֹן (Henry Hudson)
נולד ככל הנראה בין שנת 1565 ל- 1575, באנגליה.

למשפחתו היה חלק בחברה "לונדון-מוסקבה" שקיימה קשרי מסחר ימיים בין לונדון למוסקבה. ייתכן ואף חלק מבני המשפחה אף שרתו בחברה זו. כך הגיע האדסון לעבוד בחברת מסחר זו. מעט מאוד ידוע על חייו לפני מסעו המשמעותי הראשון. סביר להניח כי האדסון, שצבר ניסיון ימי עם השנים, השתתף בקרב של הצי האנגלי להבסת הארמדה הספרדית. סביר גם להניח שהוא נטל חלק במסעות מסחר במקומות שונים בעולם.

המסע הראשון


באפריל 1607 יצא האדסון מלונדון בראש ספינה קטנה בחיפוש אחר המעבר הצפון-מזרח. ספינתו הייתה ספינה בשם הוֹפְּוֶול (Hopewell – קווה לטוב), ספינה בת שלוש שנים אשר שרתה כבר את חברת הספנות "לונדון-מוסקבה" במספר מסעות בצפון. המעבר הצפון-מזרח הנו מעבר ימי העובר מצפון ליבשת אסיה ומקשר את אירופה עם מזרח אסיה בדרך ימית. בתקופתו האמינו בקיומו של מעבר ימי זה, וחשיבותו הייתה רבה לקיום מסחר עשיר עם המזרח. הצוות כלל עשרה מלחים בלבד, בינם גם בנו הצעיר של האדסון, ג'וֹן (John).

לקראת סוף חודש מאי הגיעה המשלחת לאיי שֶטְלַנְד (shetland). באמצע חודש יוני הם הגיעו לחופיה המזרחיים של גְרִינְלַנְד (Greenland). אחרי סקירה של אזורי חוף שלא היו ממופים קודם לכן, פנתה המשלחת מזרחה. איי שְפִּיצְבֶּרְגֵן (Spitzbergen) היו תחנתם הבאה. את איי שפיצברגן הם גילו כאשר שטו מצפון להם. הנקודה הצפונית ביותר אליה יכול היה האדסון להגיע מבלי שספינתו תימחץ בין גושי הקרח הרבים היה קו רוחב º80 צפון (בערך). בנקודה זו הבין האדסון כי הוא אינו יכול יותר להמשיך צפונה והחליט לחזור חזרה לאנגליה. בדרכם חזרה לאנגליה חלפה המשלחת על פני אי הדובים (Bjømøya).

מפת מסעו הראשון של האדסון


האדסון לא מצא את המעבר הימי שיצא למצוא. במקום זאת הוא כן גילה להקות של לווייתנים לא הרחק מאיי שפיצברגן, מקור הכנסה טוב לדייגי אנגליה. תגלית זו החלה תעשייה שלמה של צייד לווייתנים ושיווקם על-ידי אנגליה.

המסע השני


באפריל 1608 יצא האדסון למסע שני בחיפוש אחר המעבר הצפון-מזרח. הפעם הוא תכנן לחפש את המעבר באזור הימי שמצפון לסקנדינביה ולרוסיה. האדסון יצא למסע עם אותה ספינה קטנה ששימשה אותו במסעו הראשון. לקראת סוף חודש יוני, אחרי מעבר במים קפואים, הגיעה המשלחת עד לקצהו הדרומי של האי המעוקל נוֹבַיָה זָמַלִייָה (Novaya Zemlya). יותר הם לא יכלו להמשיך הלאה ונאלצו לוותר על מציאת המעבר הצפון-מזרחי גם הפעם. אחרי שיטוט בצפון נורבגיה חזרה המשלחת דרומה. המשלחת הגיעה ללונדון לפני סוף חודש אוגוסט.

מפת מסעו השני של האדסון


עם הגעתה ללונדון התקבלה המשלחת באכזבה רבה. המעבר הצפון-מזרחי שוב לא נמצא. אנשי חברת הספנות האנגלים לא היו מרוצים מתוצאת המסע והחלו להביע פקפוק ביכולותיו הימיים של האדסון.

בקשתו של האדסון למימון מסע ימי נוסף נדחתה על ידם על הסף.

המסע השלישי


משנסגרה בפניו האפשרות באנגליה לצאת למסע ימי נוסף, פנה האדסון לאחת מיריבותיה, הולנד. בהולנד הוא התקבל בברכה. האפשרות למציאת המעבר הצפון-מזרח קסמה לסוחרי הולנד עד מאוד. ימאי מנוסה כמו האדסון שמאחוריו כבר יש ניסיון חיפוש אחר אותו מעבר היה בדיוק מה שההולנדים חיפשו. החברה ההולנדית למסחר ימי עם המזרח שכרה את שירותיו. לרשותו הועמדו הספינה הַאף-מוּן (Half Moon – חצי ירח) וצוות אנשים.

המשלחת למסע השלישי של האדסון יצאה מהולנד בתחילת חודש אפריל של שנת 1609. האדסון החל במסלול צפונה, אך מזג-האוויר הקשה והקרחונים מנעו מהספינה להגיע אפילו לנוביה זמלייה. אחרי שעברו את הכף הצפוני החלו להשימע קולות תסיסה ומרד בקרב אנשי הצוות שהמשך המסע צפונה לא קסם להם. כדי לדכא את האפשרות למרידה הפר האדסון את החוזה שלו עם חברת הספנות ההולנדית וזנח את התוכנית לחיפוש אחר המעבר הצפון-מזרח. במקום זאת הוא הפליג מערבה אל יבשת צפון-אמריקה, שם מזג-האוויר היה נוח יותר.

בסוף חודש מאי עצרה המשלחת באיי פארו. בתחילת חודש יולי הגיעה הספינה אל מול חופי נְיוּפַאוּנְדְלֶנְד (Newfoundland). מגע נוצר בין אנשי המשלחת לבין ילידי אמריקה. אך אנשיו של האדסון ניצלו את האינדיאנים המקומיים וגנבו מהם דגים ואף סירה. האדסון מיהר להמשיך להפליג דרומה כדי להימנע מתגובתם של האינדיאנים. בחודש אוגוסט הגיעה המשלחת למפרץ דֶאלְוֶור (Delaware). בתחילת חודש ספטמבר הפליג האדסון אל עבר האיים קוֹנִי (Coney) וסְטַאטֵן (Staten). במקום זה עתידה להקים בעתיד המושבה ההולנדית ניו-אמסטרדם (New Amsterdam – אמסטרדם החדשה), אשר לימים תיהפך למושבה האנגלית ניו-יורק (New-York – יורק החדשה). משם קצרה הייתה הדרך לפתחו של נהר גדול שלימים לבוא ישא את שמו של האדסון. חודש שלם הפליגה הספינה במעלה הנהר ובמורדו חזרה. הנוף לאורך גדות הנהר היה מרהיב ביותר. האדסון קרא לנהר בכינוי "נהר ההרים", אך כפי שצוין, נהר זה יכונה מאוחר יותר נהר האדסון.

מפת מסעו השלישי של האדסון


יש הסבורים כי האדסון לא זנח לגמרי את תוכניתו למצוא את המעבר הצפון-מזרח. בהגיעו לפתחו של הנהר הגדול יתכן וחידש האדסון את רצונו למצוא מעבר ימי למזרח אסיה. אולי הוא החל להאמין כי יוכל למצוא במעלה נהר גדול זה נתיב ימי הזורם גם לאוקיינוס השקט. הוא לא ידע עד כמה יבשת צפון-אמריקה רחבה.

בדרך חזרה להולנד עצרה הספינה באנגליה. סיבת העצירה הנה תמוהה ביותר שכן אנגליה והולנד היו יריבות. לא ברור מדוע לא יכול היה האדסון להמשיך עד לנמל אמסטרדם. יש המעלים את החשד כי האדסון למעשה ריגל עבור האנגלים. לפני צאתו למסע הארוך הוא בוודאי זכה לראות את המפות העדכניות ביותר שהיו ברשותם של ההולנדים. שרטוטי המפות היו נכס יקר וסודי ביותר לכל מדינה באותה תקופה. בצאתו למשלחת בחסות הולנדית התוודע האדסון אל המקומות אותם הם גילו ואל המפות ששורטטו בידיהם. מידע זה היה יקר מפז עבור אנגליה.

כך או כך, עם עגינת הספינה, בתחילת חודש נובמבר, בנמל דַרְטְמוּת' (Dartmouth) שבאנגליה נעצרו מייד כל אנשיה. המלך האנגלי ואנשי הצי האנגלי כעסו מאוד על בגידתו של האדסון שיצא לשייט תחת הדגל ההולנדי. לאחר זמן מה שוחררה הספינה, ואנשי הצוות ההולנדיים הגיעו איתה ועם ויומן המסע בחזרה לאמסטרדם. האדסון עצמו הושם עדיין במעצר יחד עם מספר אנשי צוות אנגלים אחרים.

המסע הרביעי


למרות שהותו במעצר קיבל האדסון באנגליה הצעה לצאת למסע ימי נוסף. הפעם המטרה הייתה למצוא את המעבר הצפון-מערב. מעבר ימי המקשר את האוקיינוס האטלנטי עם האוקיינוס השקט מצפון ליבשת צפון-אמריקה. ספינה בשם דִיסְקָבֶרי (Discovery - תגלית) הועמדה לרשותו וצוות ימאים.

עד כה ניתן היה ללמוד על האדסון כי הוא אינו ימאי מוצלח כאחרים בתקופתו. הוא אינו מצליח לשלוט באנשיו ולהנהיג אותם בתנאים קשים. הוא אינו מצליח גם לקשור קשרים נכונים עם ילידי המקומות החדשים אליהם הגיע. הוא גם אינו עומד בהתחייבויותיו כלפי מנהליו העסקיים. מסע זה עתיד לעלות לו ביוקר על חוסר מנהיגותו.

בחודש מאי של שנת 1610 חלפה המשלחת על פני איי פארו בדרכה צפון-מערבה. עוד לפני שהמשלחת הגיע לאזור צפון-אמריקה, מקום ההתחלה לחיפוש אחר המעבר הצפון-מזרח, נתקל האדסון בסימני מרידה אצל אנשי הצוות. בתחילת חודש יוני חלפה המשלחת על פני גרינלנד. בסוף אותו חודש הגיעה המשלחת לפתחם של מיצרי-ים אשר בעתיד ייקראו על שמו של האדסון.

מפת מסעו הרביעי של האדסון


אחרי שחצתה את מיצרי האדסון הפליגה המשלחת כשנה שלמה בתוך מפרץ ענק זרוע איים ומפרצונים קטנים. מפרץ זה ייקרא לימים מפרץ האדסון. תנאי שהותם במפרץ היו קשים ביותר, בייחוד לאחר שהחורף התחיל. במהלך החורף הורגש מחסור גדול במזון. ניצני מרידה נראו מידי פעם בפעם. הדרך חזרה החוצה מהמפרץ הגדול אל האוקיינוס הפתוח הייתה חסומה במשטחי קרח. הצוות נע עם הספינה הלוך וחזור בתוך המפרץ ההולך וקופא.

עם בא הקיץ הפשיר הקרח מסביב והספינה הייתה יכולה לנוע שוב אל מחוץ למפרץ הגדול. האדסון רצה לחדש את חיפושיו אחר המעבר הצפון-מערב. הוא תכנן להמשיך עם הספינה מערבה, אך עבור אנשי הצוות היה זה יותר מידי. ב-22 ליוני 1611 פרץ מרד על הספינה. האדסון, בנו ומספר נאמניו הבודדים הורדו מהספינה אל סירה קטנה בתוך מפרץ האדסון. אף אחד מהם לא נראה יותר מאז. המורדים שבו לאנגליה, אך בדרכם חזרה חלקם מתו ממחלות, מרעב או מקרבות עם הילידים באמריקה. בהגיעם לאנגליה נעצרו כולם והואשמו במרידה, אך שוחררו לאחר מכן לחופשי.

משלחת הצלה אורגנה באנגליה על-מנת לחפש אחר האדסון ושאר אנשיו, אך היא הסתיימה ללא הצלחה.

תרומתו של האדסון הייתה במיפוי החלק הצפוני של יבשת צפון-אמריקה, היכן ששוכנת היום קנדה. אזור זה היה עלום עד לבואו של האדסון לאזור.

בחן את עצמך...



לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[למסע הקודם | למסע הבא]

[ עמוד ראשי - מסעות גילוי ארצות | מסעות מרקו פולו | גילוי יבשת אמריקה | מסעות וַאסְקוֹ דַה-גַמָה | גילוי מיצרי מגלן | מסעות סר מרטין פורבישר | הרפתקאות סר פרנסיס דרייק | גילוי ים ברנץ | מסעות הנרי האדסון | גילוי ים טסמניה | גילוי מיצרי ברינג | מסעות קפטן ג'יימס קוק | כיבוש הקוטב צפוני | כיבוש הקוטב דרומי | העפלה לפסגת האוורסט | הנחיתה על הירח ]