ללמוד הונגרית
חלק א: בסיס השפה
11 שייכות
11.1 סיומת שייכות
שם-עצם יחיד
כדי לבטא שייכות לשם-עצם נוסיף לשם-העצם סיומת מיוחדת, זוהי סיומת השייכות.
למשל, הנה הדוגמאות הבאות,
       barátom
      
       napom
      
      
חברי = חבר שלי
       napom
      
יומי = יום שלי
גם בבחירת סיומת השייכות יש לבחור את הסיומת המתאימה לפי כללי הרמוניה צלילית.
למשל, הנה הדוגמאות הבאות,
       könyvem
      
       fejem
      
       övem
      
      
ספרי = ספר שלי
       fejem
      
ראשי = ראש שלי
       övem
      
חגורתי = חגורה שלי
סיומת השייכות מתאימה לפי גוף בעל השייכות. וכו'.
למשל, הנה הדוגמאות הבאות,
       könyved
      
       fejuk
      
       övja
      
      
ספרך = ספר שלך
       fejuk
      
ראשיכם = ראשים שלכם
       övja
      
חגורתו = חגורה שלו
וישנם גם כללים חריגים, למשל,
       házam
      
       kutyám
      
      
ביתי = בית שלי
       kutyám
      
כלבי = כלב שלי
המילה haz היא מסוג שורש מנמיך. שורש מנמיך הוא שורש שדורש הנמכה של התנועה של הסיומת המצטרפת אליו כדי שזו תתאים לו מבחינת הרמוניה צלילית. במקרה של המילה haz הסיומת שיש להוסיף היא הסיומת om. מכיוון שהשורש הוא מסוג שורש מנמיך נחליף את התנועה o בתנועה a הנמוכה יותר.
המילה kutya היא גם מסוג שורש מנמיך ואף מסתיימת בתנועה a. לכן, כאשר נרצה לצרף אליה את הסיומת om, נחליף את התנועה o בתנועה a. אך במקום סתם להצמיד שתי תנועות של a אחת אחרי השניה, נאריך את התנועה a הקיימת לתנועה אחת ארוכה של á.
לא נלמד כאן את רשימת השורשים המנמיכים רק נציין שיש קבוצת שורשים כזו.
להלן הטבלה המכילה את סיומות השייכות לפי גוף בעל שם-העצם, לפי הרמוניה צלילית ולפי כללים שונים אחרים:
| הטית שם-עצם יחיד לפי שייכות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| יחיד | רבים | ||||
| I | II | III | I | II | III |
| -om -am1 -m2 | -od -am1 -d2 | -ja -a3 | -unk -nk2 | -ot(o/e/o)k -am1 -tok2 | -juk -uk3 |
| (1) שורש שם העצם הוא מסוג 'שורש מנמיך' (2) שורש שם העצם מסתיים בתנועה (3) שורש המסתיים באחד העיצורים: ty, gy, ny, j, ly, m, h. או שייך לקבוצת 'שורשים משתנים'* (*) בנוסף קיימים גם חריגים רבים המשתייכים לקבוצת הטיה זו מעבר לחוקיות הרשומה | |||||
טבלה 13- שם-עצם: הטיית שייכות, שם-עצם יחיד
בהונגרית מופיעה במשפט כפילות של שייכות שם-העצם. לא רק שם-העצם מקבל את סיומת השייכות המתאימה לפי גוף בעל השייכות, אלא גם מילת-הגוף של בעל שם-העצם תקדים את שם-העצם.
למשל,
       Ez az én barátom
      
       Ez az én könyvem
      
       Ez az ő barátja
      
       Ez az ő könyve
      
       Ez a mi barátunk
      
      
זה חברי
       Ez az én könyvem
      
זה ספרי
       Ez az ő barátja
      
זה חברו
       Ez az ő könyve
      
זה ספרו
       Ez a mi barátunk
      
זה חברנו
אם ידוע שמו של בעל שם-העצם, אז ניתן להשתמש בו במקום מילת הגוף. למשל,
       Ez az Istvan kutyaja
      
       Ez az Margit könyve
      
       Ez a fiú iskolaja
      
      
זה כלבו של אישטבן
       Ez az Margit könyve
      
זה ספרה של מרגיט
       Ez a fiú iskolaja
      
זה בית-הספר של הבן
מכיוון שגוף בעל השייכות על שם-העצם ידוע כבר מבחירת סיומת הטיית השייכות אז ניתן לקצר ולוותר על הוספת מילת הגוף.
למשל במקום המשפט הבא -
       Ő szereti az ő macskaja
      
      
היא אוהבת את חתולה.
ניתן לכתוב במקוצר –
       Ő szereti a macskaja
      
      
היא אוהבת את חתולה.
כשרוצים להדגיש במיוחד שמדובר בשם-עצם השייך למישהו נשתמש במקום במילת הגוף במילה saját שמשמעותה פרטי/אישי. למשל,
       Ő szereti a saját macskaja
      
      
היא אוהבת את חתולה הפרטי.
כלומר זהו החתול הפרטי שלה השייך רק לה, ולא למשל סתם חתול השייך למשפחתה ושייך באופן פרטי לאחותה, למשל.
שם-עצם רבים
קודם כל נזכיר באופן כללי שהטיית שם-עצם לא משוייך נעשית על-ידי הוספת אחת מהסיומות:
זאת לפי הכללים שנלמדו בפרק על הטיית יחיד/רבים.
לשם עצם משוייך קיימות סיומות אחרות. נרענן כאן את עיקרי הכללים עבור סיומת רבים לשם-עצם משוייך.
כאשר שורש שם העצם מסתיים ב-
   • תנועה אחרת מ- i נוסיף את הסיומת i-
   • תנועה i נוסיף את הסיומת jai/jei-
   • אחד העיצורים: ty, gy, ny, j, ly, m, h * נוסיף את הסיומת ai/ei-
   (*) קיימים מקרים נוספים
לאחר הוספת סיומת הרבים לשם-העצם המשוייך יש להוסיף גם את סיומת גוף השייכות. להלן טבלה המכילה את סיומות השייכות לפי גוף במקרה של שם-עצם ברבים:
| הטית שם-עצם רבים לפי שייכות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| יחיד | רבים | ||||
| I | II | III | I | II | III |
| -m | -d | - | -nk | -tok | -k |
טבלה 14- שם-עצם: הטיית שייכות, שם-עצם רבים
נקל לראות שבשיוך מספר עצמים בחירת סיומת הגוף קלה ביותר.
הנה מספר משפטים לדוגמה,
       Hol vannak a rágógumijaim?
      
       A rágógumijaid itt vannak
      
       A rágógumijai ott vannak
      
       A rágógumijaink olcsók
      
       A rágógumijaitok drágak
      
       Hol vannak a rágógumijaik?
      
      
איפה (ישנם) המסטיקים שלי?
       A rágógumijaid itt vannak
      
המסטיקים שלך כאן (ישנם)
       A rágógumijai ott vannak
      
המסטיקים שלו שם (ישנם)
       A rágógumijaink olcsók
      
המסטיקים שלנו זולים
       A rágógumijaitok drágak
      
המסטיקים שלכם יקרים
       Hol vannak a rágógumijaik?
      
איפה (ישנם) המסטיקים שלהם?
11.2 סיומת שייכות חיצונית
הנה טבלה המסכמת את הסיומת המתווספת לבעליו של שם-העצם כשהוא משוייך בעצמו:
| הטית שם-עצם לשייכות חיצונית |
|---|
| é- (צורת יחיד) |
| éi- (צורת רבים) |
טבלה 15- שם-עצם: הטיית שייכות חיצונית
11.3 מילות שייכות
דרך נוספת לציין בעלות על שם-עצם היא בעזרת מילות שייכות.
סוג אחד של מילות שייכות הן המילים: שלי, שלך, שלו וכו'. לדוגמה, הנה מספר משפטים המשתמשים במילות שייכות אלו,
       Ez az én könyvem. Ez a könyv az ényem
      
       Ez az én könyvem és a másik könyv a tied
      
       Ez az én kutyám és a másik kutya a tietek
      
       A másik kutya a mienk
      
      
זה ספרי. הספר הזה שלי.
       Ez az én könyvem és a másik könyv a tied
      
זה ספרי והספר האחר שלך
       Ez az én kutyám és a másik kutya a tietek
      
זה כלבי והכלב האחר שלכם
       A másik kutya a mienk
      
הכלב האחר (הוא) שלנו
סוג מילת שייכות זו חוסכת את הזכרת שם-העצם עצמו בהנחה שהוא הוזכר כבר קודם לכן.
לדוגמה,
במקום חזרה על שם-העצם פעמיים כמו במשפט הבא –
       Ez a könyv erdekes és ez az én könyvem
      
      
זה ספר מעניין והוא ספרי
ניתן להחליף את שם-העצם בהופעתו השניה במילת שייכות –
       Ez a könyv erdekes és ez az ényem
      
      
זה ספר מעניין והוא שלי
במקרים בהם נרצה להדגיש את שם-העצם שעליו הבעלות נעדיף את מבנה המשפט הראשון בו יש חזרה על שם-העצם.
הנה הטבלה המכילה את כל סוג מילות השייכות מהסוג הראשון על כל הטיותיהן לפי גוף בעל השייכות:
| מילות שייכות | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| יחיד | רבים | ||||
| I | II | III | I | II | III |
| enyém שלי | tied / öné שלך | övé שלו | mienk שלנו | tietek / önöké שלכם | övék שלהם |
טבלה 16: מילות שייכות, סוג ראשון
נשים לב שעבור גוף שני יחיד/רבים קיימת צורת פנייה חברית וצורת פנייה מנומסת.
סוג שני ואחר של מילות שייכות הן המילים: לי, לך, לו וכו'. מילות שייכות אלו תופענה יחד עם המילים יש/אין. במשפטים אלו יש להוסיף גם את סיומת השייכות לשם-העצם. לדוגמה, הנה מספר משפטים המשתמשים במילות השייכות, שלי, שלך, שלו וכו',
       Van nekem egy könyvem
      
       Van neked egy könyved
      
       Van neki egy könyve
      
       Van nekünk egy könyvunk
      
       Van nektek egy könyvetek
      
       Van nekik egy könyvuk
      
      
יש לי ספר (שלי) אחד
       Van neked egy könyved
      
יש לך ספר (שלך) אחד
       Van neki egy könyve
      
יש לו ספר (שלו) אחד
       Van nekünk egy könyvunk
      
יש לנו ספר (שלנו) אחד
       Van nektek egy könyvetek
      
יש לכם ספר (שלכם) אחד
       Van nekik egy könyvuk
      
יש להם ספר (שלהם) אחד
הנה הטבלה המכילה את סוג מילות השייכות השני על כל הטיותיהן לפי גוף בעל השייכות:
| מילות שייכות | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| יחיד | רבים | - | ||||
| I | II | III | I | II | III | |
| nekem לי | neked לך | neki לו | nekünk לנו | nektek לכם | nekik להם | akinek להוא ש.. |
טבלה 17: מילות שייכות, סוג שני
במשפטים האחרונים שהובאו הדגש בכל משפט הוא על העובדה שיש יותר מאשר למי יש. אם חשובה יותר העובדה למי יש נחליף את סדר הופעת שתי המילים הראשונות כך שמילת השייכות תופיע ראשונה. הנה כך,
       Nekem van egy könyvem
      
       Neked van egy könyved
      
       Neki van egy könyve
      
       Én látom azt az embert
       akinek fekete a cipőjei
      
      
      
יש לי ספר (שלי) אחד
       Neked van egy könyved
      
יש לך ספר (שלך) אחד
       Neki van egy könyve
      
יש לו ספר (שלו) אחד
       Én látom azt az embert
       akinek fekete a cipőjei
      
אני רואה את האיש שהנעליים
      
(=שם-עצם בצורת רבים) שלו שחורות
כפי שציינו ניתן גם להשתמש במילת השלילה nincs שמשמעותה אין. למשל,
       Nekem nincs könyvem
      
      
אין לי ספר (שלי)
[ עמוד ראשי - שפות | חלק א - בסיס השפה : האלפבית | תנועות | עיצורים | הרמוניית התנועות | הטעמה | שם-עצם | הפועל להיות | הפועל יש | תחליפי שם-עצם | יחיד/רבים | שייכות | חלק ב - הפועל : מבוא לפועל | הטיה כללית והטיה פרטית | הטיית הפועל | משפחות פעלים מיוחדות | סיומות מיוחדות לפעלים | חלק ג - חלקי הדיבר : שם-פועל | תואר-השם | תואר-הפועל | מילות חיבור | סיומות נפוצות | חלק ד - מבנה משפטים שונים : משפטי קיום ואי-קיום | משפטי התניה | משפטי ציווי | משפטי שלילה | משפטי שאלה | משפט פעיל ומשפט סביל | משפטי השוואה | פתגמים | חלק ה - אוצר מילים ותרגילים : אוצר מילים ]