מרגמה




מבוא



באופן כללי, ארטילריה היא שם כולל לכלי מלחמה המנצלים את התפשטות פליטת הגזים מפיצוץ אבק-שריפה או חומר-נפץ אחר לשם העפת עצמים כדי לפגוע במטרה רחוקה. בתחום זה נכללים התותח, ההוֹבִיצֶר והמרגמה. ההבדל בין השלושה הוא במבנה שלהם, באופי הפעלתם ובקו מסלול מעוף המטול שהם מטילים.

פרק זה דן בהמצאת המרגמה.

המרגמה


ההוביצר הנו כבד מידי ולפעמים נדרש אמצעי פשוט יותר וקל יותר לתנועה כדי להשליך מטען במסלול תלול מאוד. המרגמה ממלאת צורך זה. בניגוד להוביצר, שניתן להשתמש בו גם לירי ישיר (אם כי זו לא מטרתו), המרגמה משמשת להשלכת מטען במסלול תלול מאוד בלבד ולמרחק קצר יחסית. למשל, המרגמה יעילה מאוד בהשלכת מטעני-נפץ מעל לחומה גבוהה מאוד.

כדי לעבור את החומה ניתן למקם את המרגמה סמוך מאוד לחומה ובזווית גבוה מאוד ולירות את המטען במסלול אנכי. לצורך העפת המטען דרושה כמות קטנה של חומר-נפץ. לכן, קנה המרגמה הנו דק יחסית וגם קצר יותר. מסיבה זו המרגמה הינה קלה יותר ואדם בודד יכול לשאת אותה.

המרגמה הראשונה


אירוע נוסף חשוב שהתרחש בסוף המאה ה-17 הוא המצאת המרגמה. המרגמה הינה כלי ירייה פשוט וקל לתפעול לעומת תותח-השדה וההוביצר. המרגמה יכולה לירות פגזים רק בזווית גבוהה ובמסלול תלול. מפאת גודלה הפיזי הקטן, יכולה המרגמה לירות רק פגזים קטנים וקלי משקל. מסיבה זו היקף הפגיעה וההרס שזורעים רגמי המרגמה הינם מוגבלים ביותר.

מלחמת העולם הראשונה


מלחמת העולם הראשונה ידועה כמלחמת חפירות בה כל צד התחפר בשוחות בקרקע. זוהי צורת לחימה נייחת שחייבה שימוש ברימוני-יד ובארטילריה כדי לפגוע באויב. הצורך לחדור לתוך השוחות הצרות החפורות בתוך האדמה הכתיב את השימוש במרגמות קטנות. מעופן האנכי כמעט של המרגמות לטווח קצר הפך אותן ליעילות לחדירה לתוך התעלות הצרות.

פעולת המרגמה היא פשוטה. המרגמה עצמה היא גליל ברזל יצוק קצר יחסית ואטום בקצהו התחתון. תחתית הגליל מחוברת לסדן עבה הנועד לספוג את הדף הרתיעה לאחור. את הגליל ניתן לכוון לזווית ירי גבוהה בלבד, בין 45 ל- 81 מעלות. בגלל הזווית הגבוהה כל רגם המוכנס לתוך הגליל מפתחו העליון ייפול מטה במהירות מכוח המשיכה של כדוה"א. בתחתית הרגם נמצא נוקר ההפעלה. כשתחתית הרגם פוגעת בתחתית המרגמה הנוקר מופעל ומצית את מטען הנפץ שברגם. פיצוצו של מטען הנפץ גורם להעפת הרגם מתוך המרגמה מכוח הגזים הנפלטים מהפיצוץ.

מרגמה פשוטה
מראה כללי | תרשים

מרגמה פשוטה


הרגם הנורה מתוך המרגמה מיוצב או על-ידי אילוץ תנועה סיבובית שלו בעזרת חירוק קנה המרגמה בחריץ לולייני או על-ידי הוספת סנפירים הנפתחים לייצוב מעופו אחרי עזיבתו את קנה המרגמה.

רוב הנפגעים במלחמת העולם הראשונה היו נפגעים מרסיסי התפוצצויות של פגזים. בנוסף לפגזים המכילים חומר-נפץ בלבד נעשה שימוש במלחמה זו גם בפגזים המכילים גזים כימיים כמו גז החרדל.

מלחמת העולם השנייה


גם במלחמת העולם השנייה נודעה חשיבות רבה לאש הארטילריה הכבדה. מלבד לתותחי טנקים אשר תרמו את כוח האש שלהם הייתה תרומה גדולה גם להוביצר ולמרגמות.

מלחמת העצמאות


במלחמת העצמאות השתמש הצבא הישראלי גם במרגמה מתוצרת עצמית בשם דָוִידְקַה. הדוידקה נקראה על שם ממציאה, דוד ליבוביץ. המרגמה סבלה מאמינות נמוכה, מחוסר דיוק ומהפעלה מסובכת. יעילותה הייתה בעיקר ברעש האדיר שליווה את הפעלתה וזרע פחד באויב שנס מהמקום בבהלה. הדוידקה לא זכתה לייצור המוני.

סיכום


להלן טבלה המציינת כלי מרגמה שונים וחשובים:

שנהשםארץטווח מרבי (מטרים)סוג פגזים (מ"מ)
1914Minenwerferגרמניה500250
1915Stokesבריטניה70081



לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]