headline





תת-מקלע




פרק זה דן בהמצאת תת-המקלע. לפני קריאת פרק זה מומלץ מאוד לקרוא את הפרק הדן בהמצאת המקלע (מכונת-הירייה).

מבוא


בפרק הדן בהמצאת המקלע או מכונת-הירייה מתוארת ההמצאה שסיפקה כוח-אש גדול ומיוחד שלא כל ראשי הצבא השכילו להפנים את השפעתו על אופי שדה-הקרב החדש. המקלעים הראשונים אמנם סיפקו כוח-אש גדול אך הם היו כבדים (עשרות ק"ג) ויקרים, קשה היה לניידם ממקום למקום וצוות אנשים נדרש להפעילם. עם הופעתו של המקלע הקל ניתן היה להלבישו על לוחם בודד עם שרשיר של כדורים הצלוב על גופו ומספק לו תחמושת למטח ירי ממושך. גם המקלע הקל עדיין הנו כבד משקל (כעשרה ק"ג) וגדול מימדים כך שלא קל לתמרן אתו, בעיקר בלוחמה בשטח בנוי. מכאן עלה הצורך בנשק בעל יכולת אש אוטומטית בקצב ירי גבוה, אך קטן מימדים וקל מאוד לנשיאה ותמרון.

תת-המקלע נועד לענות בדיוק על צורך זה.

תת-מקלע ווילאר פרוסה


בשנת 1915 חשפה איטליה את הפיתוח שלה לתת-מקלע קל. הווִילַאר פֶּרוֹסָה (Villar Perosa) הנו תת-מקלע דו-קני היורה קליעי אקדח קטנים. לכל קנה מחסנית עליונה מעוקלת משלו של 25 כדורי אקדח. המחסנית ניתנת להחלפה מהירה. למעשה מדובר בשני כלי-ירייה עצמאיים המחוברים ביניהם. לכל קנה הדק ירי נפרד, כך שניתן היה לירות בו-זמנית בשניהם או רק באחד מהם לפי בחירת המפעיל. קצב הירי המרבי הנו כ-1,500 כדורים לדקה, לכל קנה. גרסה עם מחסנית של 50 כדורים לכל קנה הוצבה במטוסים כתת-מקלע אווירי.

תת-מקלע ווילאר פרוסה

תת-מקלע ווילאר פרוסה


הווילאר פרוסה סבל קשות מקשיי תפעול ולא היה נוח לשימוש בלשון המעטה. נשק זה היה בשימוש רק למשך כשלוש שנים וכלי-עזר בלבד עד שהוחלף בברטה.

יש הרואים בכלי-ירייה זה, למרות אי-יעילותו כתת-המקלע הראשון שנבנה. אחרים אינם רואים בנשק זה כנשק שימושי ולכן גם לא מחשיבים אותו כתת-המקלע הראשון.

תת-מקלע טומי


ג'וֹן תוֹמְפְּסוֹן (John Thompson) נולד ב-31 לדצמבר 1860, במדינת קנטאקי שבארה"ב. תומפסון הצעיר המשיך בדרכו של אביו ופנה לקריירה צבאית. בגיל 21 הוא סיים בהצלחה את לימודיו באקדמיה הצבאית המפורסמת ווסט-פוינט. תומפסון הכיר בחשיבות הנשק האוטומטי הקל ובעוצמת האש שהוא יכול להפגין בשדה-הקרב. לרוע המזל הקצונה האמריקאית הייתה ספקנית כמו הקצונה הבריטית ולא הייתה מוכנה להשקיע בכיוון זה. תומפסון המתוסכל פרש בשנת 1914 מהצבא ופנה לתחום העסקי. מלחמת העולם הראשונה שהתחוללה באירופה יצרה ביקוש גדול לרובים ומפעלי נשק באמריקה פעלו לספק את הסחורה. תומפסון התקבל לעבודה כמנהל של מפעל לייצור רובים. את זמנו החופשי ניצל תומפסון כדי לעבוד באופן פרטי על המצאת רובה אוטומטי חדש.

תומפסון קיווה לייצר רובה אוטומטי שיעזור להשליט סדר באירופה ויסיים את המלחמה מהר, וכמובן גם שיעזור לו להתעשר. בעיות טכניות בייצור הרובה אילצו אותו להשתמש בקליעי אקדח הקטנים יותר. תומפסון זנח את הרעיון לייצר רובה אוטומטי ובמקום זאת יצא לבנות מקלע קל נוח לאחיזה שניתן לירות בו מהמותן ירי אוטומטי של כדורים קטנים יחסית. זהו התת-מקלע (Sub Machine-Gun) הראשון.

תת-מקלע טומי
מראה כללי | תרשים

תת-מקלע טומי


מלחמת העולם הראשונה הסתיימה ושנת 1920 הגיעה. תומפסון הציג אז לראשונה את תת-המקלע שלו וזכה להתעניינות גדולה וקריאות התפעלות. אך בזה זה הסתיים. הצבא שוב אכזב את תומפסון ולא היה מוכן לקנות את תת-המקלע שלו. במקום זאת העדיף הצבא את המקלע של לואיס על-אף שהיה כבר דגם מיושן. משהתאכזב מהגורמים הצבאיים פנה תומפסון למשטרה ולכוחות הביטחון הפנימיים כדי לעניין אותם בהמצאתו. אך אלו קנו את התת-מקלע בכמויות קטנות בלבד.

המכירות הוגברו כשמסע פרסום עבור התת-מקלע שכנע את הציבור הרחב לקנות את התת-מקלע להתגוננות מפני גנבים ופולשים זרים. הנשק הגיע לא רק לאזרחים הגונים, אלא גם לפורעי חוק. על אלו האחרונים, המאפיונרים, הוא היה חביב במיוחד ושימש אותם במהלך מלחמות החיסולים הפנימיים שלהם בשנות העשרים של המאה העשרים.

רק עם פרוץ מלחמת העולם-השנייה הגיע הצבא האמריקאי להכרה שנשק תת-מקלע נחוץ לו. תת-המקלע של תומפסון היה נחות לעומת תת-המקלע הגרמני. אך מפאת קוצר הזמן לא יכול היה הצבא האמריקאי לחכות לדגם חדיש יותר ונאלץ להזמין את תת-המקלע של תומפסון בכמויות גדולות. תת-המקלע של תומפסון שירת את האמריקאים לאורך כל שנות המלחמה עם שיפורים ושינויים מעטים.

תת-מקלע סטן


בתחילת מלחמת העולם השנייה נקלעו הכוחות הבריטים למצוקה. חסרו להם תתי-מקלע. כדי לפתור את הבעיה התגייסה תעשיית הנשק של בריטניה לתכנון תת-מקלע בעל תכונה אחת חשובה ומכרעת – ייצור פשוט, מהיר וזול. תת-המקלע סְטֶן (Sten) אכן פשוט מאוד, מהיר מאוד להכנה ובעלות ייצור נמוכה מאוד. פשטותו ניכרה גם במראהו החיצוני והערום מכל חלקי עץ ומתכת.

תכונות אלו באו כמובן על חשבון תכונות חשובות אחרות. תת-מקלע הסטן לקה בירי לא מדויק ובטווח יעיל קצר מאוד. תת-מקלע זה גם סבל ממעצורים רבים. הוא גם לא היה בטיחותי ומכל נפילה או מכה היה נפלט ממנו בטעות כדור.

תת-מקלע סטן

תת-מקלע סטן


בזכות הקלות בה ניתן לייצר אותו הוא יוצר בארץ במהלך שנות הארבעים, לפני קום המדינה.

תת-מקלע קרל-גוסטב


בשנת 1945 פותח בשבדיה תת-המקלע קָרְל-גוּסְטַב m/45 (Carl Gustaf m/45) הפשוט ועם זאת המאוד אמין. את תת-המקלע ניתן להפעיל לירייה בודדת או לירי אוטומטי. הקרל-גוסטב בעל רתע נמוך יחסית ולכן גם קל לירות בו ירי מדויק. תת-המקלע יוצר גם במצרים, תחת שם המותג – "פורט-סעיד". דגם זה זכור בארץ לשמצה מכיוון ששימש את המחבלים שתקפו וחדרו את גבולות הארץ בשנות החמישים, השישים והשבעים של המאה-העשרים.

תת-מקלע עוזי


גוטהרט גלס נולד ב- 15 לדצמבר 1923, בווימאר שבגרמניה. הורי התגרשו כשהיה ילד וגוטהרט עבר לגור עם אמו. אחרי עליית הנאצים לשלטון הועבר הילד לאנגליה ולאחר-מכן הצטרף לאביו שבינתיים עלה לארץ-ישראל. אביו היה נשוי בשנית והתיישב עם משפחתו החדשה בקיבוץ יגור שלמרגלות הכרמל. עם עלייתו קיבל גוטהרט את שמו העברי, עוזי(אל) גל.

הוא למד בבית-הספר שבנשר. את קשרו של גל לכלי-נשק ניתן לקשור לעובדה שבבית ילדותו בגרמניה היו כלי-ירייה עתיקים. הוא מעולם לא למד לימודי הנדסה. את הכשרתו הטכנית הוא קיבל בתקופת לימודיו בבית-ספר טכני שבקיבוץ יגור. בשנת 1942 הוא הצטרף לפלמ"ח ועסק בכל מה שקשור לנשקייה, בחריטת כלי-נשק ובניסיונות לפתח כלי-נשק חדשים. הוא התוודע על הטומי-גאן ועל הסטן. בתקופת אחד מפיתוחיו הניסיוניים הוא נתפס על-ידי הבריטים כשהוא נושא על גופו חלקים מפורקים של תת-מקלע. הוא נידון לשבע שנות מאסר, מתוכם הוא ישב בפועל שש שנים בבית-הכלא שבעכו.

בקיץ 1946 הוא שוחרר מבית-הכלא וחזר לעסוק בפיתוח כלי-נשק. במלחמת העצמאות השתתף גל בקרבות בצפון הארץ לשחרור הגליל. לאחר הקמת המדינה הוא פיתח, על הנייר, תת-מקלע פשוט. תיאור של התת-מקלע הגיע, דרך חבר משותף, לידיו של חיים לסקוב, שהיה באותה תקופה ראש מחלקת ההדרכה בצה"ל. לסקוב התרשם מאוד והחליט להעסיק את עוזי גל בתעשייה-הצבאית.

בשנת 1954 תוך מספר שנים מרגע כניסתו של גל לתפקידו החדש יצא תת-המקלע העוזי, פרי תכנונו. שנה לאחר-מכן הוא הוצג בגאווה בחגיגות יום-העצמאות. גל סירב תחילה שהנשק יישא את שמו, אך התרצה לאחר ששוכנע שהדבר יעזור עסקית. לפרסומו החיובי בעולם של התת-מקלע הישראלי החדש עזרו גם תמונות שהופצו ממלחמת-קדש המראות את החיילים הישראליים כשה- "עוזי" נישא בידיהם. אכן תת-מקלע העוזי קנה לו שם בעולם תעשיית הנשק והוא הופץ ונמכר בהצלחה במדינות רבות מאוד.

תת-מקלע עוזי

תת-מקלע עוזי


בעקבות ההצלחה של הנשק בשירותו בצה"ל קיבל גל את צל"ש הרמטכ"ל ומענק בשווי אלף לירות ישראליות. מאוחר יותר הוא גם קיבל את פרס ביטחון ישראל. לאחר פיתוח תת-המקלע העוזי פותחו גם שני דגמים קטנים יותר, המיני-עוזי והמיקרו-עוזי וגם אקדח העוזי.

לקראת סוף שנות השישים של המאה העשרים דעך קרנו של תת-המקלע באופן כללי לטובת רובה-הסער. הסיבה לכך היא כי בשדה-הקרב נדרש טווח ירי גדול של כ-400-500 מטרים לפחות הנמצא ברובי-הסער, וטווח הירי של 100-200 מטרים של תתי-המקלע אינו מספיק. תת-המקלע נשאר נשקם של עבריינים ומאפיונרים שעבורם הוא נשק אידיאלי. רשות הביטחון חיפשה נשק חדש לשדה-הקרב. על שני מפתחי נשק מוכשרים הוטלה המשימה לתכנן רובה-סער מקומי שיתחרה בקלצ'ניקוב הרוסי וב- M-16 האמריקאי.

עוזי גל תכנן את רובה ה- "גל" בעוד שישראל גלילי תכנן את רובה ה- "גליל". שני האב-טיפוס של רובי-הסער בשנת 1971 הם הוצגו ונבחנו בידי הקצונה הצבאית והרמטכ"ל. לבסוף הוחלט על ייצור רובה ה- "גליל".

עוזי גל פרש מעבודתו בשנת 1976. בשל מחלת בתו הוא היגר עם משפחתו לפילדלפיה שבארה"ב. גם בארה"ב המשיך גל לעסוק בפיתוח כלי-נשק עד פטירתו ממחלת הסרטן ב-7 לספטמבר 2002.

סיכום


להלן טבלה המסכמת תתי-מקלע נפוצים על מאפייניהם:

שנת הופעהדגם התת-מקלעארץ ייצורקצב ירי [כדורים לדקה] מספר כדורים במחסניתטווח ירי יעיל [מטר] משקל נטו בק"ג
1915ווילאר פרוסהאיטליה2 x 12002 x 2518006.5
1920טומי משינגאןארה"ב60020 / 30 / 50 / 100504.9
1938ברןצ'כיה50030 / 10055010
1941סטןבריטניה450321003.2
1945קרל גוסטאבשבדיה60035 / 502003.4
1955עוזיישראל60020 / 25 / 321203.5

להמשך קריאה מומלץ לקרוא את הפרק הדן בהמצאת רובה-הסער.



לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]