headline





טלגרף



מבוא


בבסיס המצאת הטלגרף, כפי שנראה בהמשך נמצא האקלטרומגנט. בשנת 1830 הראה האמריקאי
ג'וֹזֵף הֵנְרִי (Joseph Henry)
כיצד ניתן על בסיס המצאת האלקטרומגנט לבנות מתקן לתקשורת רבת מרחקים. הוא העביר זרם חשמלי מצד אחד של חוט תיל באורך מייל (1.6 ק"מ) שהפעיל בקצהו השני אלקטרומגנט שהיה מחובר לפעמון. אבל היה זה
סַמוּאֵל פִינְלֶיי בְּרִיז מוֹרְס (Samuel Finley Breese Morse)
שהראה חמש שנים לאחר מכן כי ניתן לנצל המצאה זו להעברת מסרים כתובים למרחקים. הוא הוכיח זאת על-ידי חיבור סמן לאלקטרומגנט שסימן קווים ונקודות על פני סליל נייר קוד, ובכך הגדיר את קוד מורס.

סמואל מורס


מורס נולד ב- 27 לאפריל 1791, במדינת מאסצ'וסטס שבארה"ב. בילדותו התגלה מורס הצעיר ככשרוני בציור. בשנת 1805, בעודו בן 14, נרשם מורס לאוניברסיטת ייל. במהלך לימודיו התפרנס מציור דיוקנאות. הוא במיוחד הצליח לצייר דיוקנים מיניאטוריים על שנהב. לאחר שסיים לימודיו באוניברסיטת ייל בשנת 1810 רצה מורס להמשיך במקצוע הציור. אביו התנגד לכך תחילה, אך לאחר שהתרצה נסע מורס לאנגליה להגשים את חלומו להיות צייר.
בשנת 1815 שב מורס לאמריקה ופתח סטודיו לציור בבוסטון. העסק החדש לא הצליח כלכלית בשל מיעוט קונים. מורס החל לנדוד ממקום למקום בחיפוש אחר פרנסה בציור דיוקנאות, לבסוף הגיע לניו-יורק. במהלך נדודים אלו יכיר את אשתו לעתיד,
לוּצֵרְטִיַה פִּיקֵרִינְג ווֹקֶר (Lucretia Pickering Walker)
, לה יינשא ב-29 לספטמבר 1818.

למורס היתה קריירה לא מבוטלת כצייר דיוקנאות. הוא קיבל הזמנה לצייר דיוקן של נשיא ארה"ב,
גֵ'ייְמְס מוֹנְרוֹ (James Monroe)
. הוא צייר גם את דיוקנותיהם של מכובדים אחרים, כמו של נשיא אוניברסיטת ייל, של ממציא מנפה הכותנה –
אֵלִי ווִיטְנִי (Eli Whitney)
ושל
המרקיז דֵה לַפָאיֵיט (Marquis de Lafayette)
.

אך אסונות אישיים שפקדו אותו ברצף, מות אשתו, מות אביו ומות אמו, גרמו לו לקטוע את הקריירה שפיתח כצייר דיוקנאות ולנסוע שוב לאירופה בחיפוש אחר נחמה ושינוי אווירה. באירופה הוא ביקר באינספור מוזיאונים וגלריות לאומנות ובחן את עבודותיהם של גדולי הציירים מכל התקופות.
הייתה זו דווקא פגישה מקרית על האוניה עימה שב חזרה לאמריקה באוקטובר 1832 שעתידה הייתה לשנות את חייו. על האוניה פגש מורס ברופא בשם
צַ'ארְלְס תוֹמַאס גֵ'קְסוֹן (Charles Thomas Jackson)
שהיה גם ממציא ומתעניין בטכנולוגיה העכשווית של אותה תקופה. הלה סיפר למורס על תופעת האלקטרומגנטיזם ועל כך שאותות חשמליים אינם דועכים גם בעוברם דרך תיל למרחק רב. מורס קלט מייד כי אם תופעה זו אכן קיימת אזי ניתן לנצלה לשליחת סימנים למרחקים גדולים תוך זמן אפסי. עוד לפני רדתו מהאוניה כבר היו בידיו שרטוטים ראשוניים של מערכת טלגרף עקרונית ורעיון כיצד לתרגם את האותות החשמליים לשפה של נקודות וקווים.

בשנת 1836 היה בידיו אב-טיפוס עובד ראשון של מכשיר הטלגרף. באותה שנה התמודד מורס על משרת מושל העיר ניו-יורק מטעם מפלגה שדגלה בעצירת ההגירה לארה"ב. הוא הובס קשות בבחירות. בשנת 1837 הקים מורס שותפות עם
אַלְפְרֵד ווֵיל (Alfred Vail)
, איש בעל אמצעים כספיים, כישורים טכניים ומקושר למפעל ברזל בבעלות משפחתית. פטנט נרשם על ההמצאה וכבר זכה לקריאת תיגר משפטית ראשונה מיני רבים שעוד יבואו. צ'ארלס ג'קסון הגיש תביעה משפטית כנגד מורס בטענה כי הוא הגה את רעיון הטלגרף במסעם הימי יחד לאמריקה. מורס, מגובה בעדויותיהם של נוסעים אחרים על האוניה הצליח לדחות את טענתו של ג'קסון.

בשנת 1838 מורס מפשט את קוד הנקודות והקווים (העתיד להיקרא קוד מורס). במקום לקודד מילה אחר מילה הוא מחליט לקודד את אותיות האלפבית האנגלי.

טבלת קוד מורס


בשנת 1841 מורס מתמודד שוב לראשות העיר ניו-יורק, גם הפעם מטעם מפלגה אנטי-מהגרים. הפעם מורס מפלה צורבת עוד יותר בעקבות מכתב מזויף שפורסם בו מצהיר מורס כביכול על פרישה מהמרוץ.

עברו מספר שנים מאז רישום הפטנט ועד אשר נמצא מי שיקים את קו הטלגרף הניסיוני הראשון. היה זה הממשל האמריקאי שחפץ בקו טלגרף בין וושינגטון לבולטימור, מרחק של כ- 40 ק"מ. ב-1 במאי 1844 לפני שהושלם הקו נערך הניסוי הראשון בנוכחות חברי קונגרס. מורס העביר את השדר הטלגרפי הראשון בדבר תוצאות הבחירות של מינוי ע"י וועידת קונגרס. מאוחר יותר, ב-24 למאי הושלם הקו בין שתי הערים הגדולות והועברה הודעת הטלגרף הרשמית הראשונה בקוד מורס:

"מַה-פָּעַל אֵל?" ("What hath God wrought?")

מילים אלו נלקחו מספר במדבר פרק כ"ג פסוק כ"ג: "כי לא-נחש ביעקב ולא-קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה-פעל אל". פסוק זה נכלל בפרשת בלק. בלק מלך מואב נחרד ממראה בני-ישראל שיצאו מארץ מצרים וכעת חנו על גבול ממלכתו. בלק חשש שמא בני ישראל יגברו עליו ולכן שלח שליחים לנביא בלעם על מנת שיטיל קללה על בני-ישראל כדי שבלק יצליח לגבור עליהם. אלוהים נגלה לבלעם והתרה בו כי בני ישראל הם עם מבורך ואל לו להטיל עליהם קללה. השליחים חזרו לבלק, מלך מואב, עם תשובתו השלילית של בלעם. שליחים נשלחו בשנית לבלעם עם בקשתו המחודשת של בלק. גם הפעם נגלה אלוהים לבלעם שהתיר לו להיפגש עם בלק ובלבד שיגיד את המילים שאלוהים ישים לו בפיו.
כשהגיע בלעם לבלק הוא הרים זבח לאלוהים ובמקום לקלל את בני ישראל ברכם בפעם הראשונה. בלק לא היה מרוצה וביקש מבלעם לנסות שוב. גם בפעם השנייה לא הצליח בלעם לקלל את בני ישראל ואף אמר את הפסוק לעיל שמשמעו: לא נחש ולא קסם יצליחו לפגוע בבני ישראל, עכשיו יגיד בלק מה עוד יעשה האל לעמו. בלעם ממשיך בתיאור נבואות על הצלחתם של בני ישראל. גם ניסיון שלישי של בלעם לקלל את בני ישראל לא מצליח והוא מגורש מעל פני בלק.

מה-פעל אל? – כמו שבלעם שימש כשופר לנבואות האל, כך הטלגרף יהיה שופר המעביר הודעות בזמן אפסי כך שניתן להתייחס אליהן כמעט כמו אל נבואות המגיעות כביכול לפני האירועים עצמם.

מורס היה מוכן להעביר את כל זכויותיו על הפטנט המדהים החדש לממשל האמריקאי תמורת כמאה אלף דולרים. אך הממשל לא הצליח לתפוס את המשמעות הכלכלית של הפטנט והעסקה לא יצאה אל הפועל. במקום זאת העביר מורס את זכויותיו לאיש עסקים פרטי ופרש לחיים שקטים יותר כשדאגות פרנסה אינם יותר מנת חלקו.
בשנת 1861 הונח כבל הטלגרף הראשון שחצה את האוקיינוס האטלנטי.

ב-2 לאפריל 1872 נפטר מורס בגיל 81 ולא זכה לראות את המצאת הטלפון, הטלגרף הקולי.

עד שנת 1876, השנה בה הומצא הטלפון, היה הטלגרף המכשיר הבלעדי להעברת שדרים למרחקים ארוכים בצורה מהירה. אך גם עם המצאת הטלפון עדיין הלכה והשתכללה המצאת הטלגרף מבחינת כמות השדרים שניתן להעביר בו-זמנית על אותו קו ומבחינת מהירות פענוח השדרים מקוד מורס לשפה כתובה.

מודל של טלגרף בסיסי


מאז ועד היום


1852 – כבל טלגרף תת-ימי מחבר בין לונדון ופריז.
1856 – מספר חברות טלגרף אמריקאיות מתאחדות תחת השם "חברת הטלגרף המערבית המאוחדת" ("Western Union Telegraph Company").
1857 – ניסיון ראשון להנחת כבל תת-ימי שיקשר את אנגליה עם יבשת אמריקה נכשל. עוד שני ניסיונות נוספים ייכשלו גם כן.
1858 – ניסיון רביעי להנחת הכבל תת-ימי מסתיים בהצלחה, אך אחרי חודש המערכת שובקת חיים.
1865 – ניסיון חמישי להנחת כבל תת-ימי נכשל, הכבל נקרע אחרי שני שליש מהדרך.
1866 – הכבל התת-ימי הקרוע נשלה מהמים ומתוקן בהצלחה. קיים קשר טלגרפי טרנס-אטלנטי יציב בין אירופה לאמריקה.





לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]