headline





קרינת רנטגן



אָנַה בֶּרְטָה לוּדְווִיג (Anna Bertha Ludwig)
הייתה הראשונה לעבור צילום רנטגן. בסוף שנת 1895 ידה צולמה וחשפה תצלום של עצמות כף-יד ואצבעות, כולל טבעת הנישואין אותה ענדה בזמן הצילום. ידה צולמה לא מפני שסבלה משבר או מכאוב כלשהו, אלא אך ורק משום שהייתה נשואה לפיזיקאי ממוצא גרמני/הולנדי שניסה את סגולות הקרינה החדשה שגילה. בעלה היה
וִילְהֶלְם קוֹנַרְאד רֶנְטְגֵן (Wilhelm Conrad Röntgen)
, על שמו נקראת היום הקרינה שגילה וגם הצילומים (הרפואיים בעיקר) המשתמשים בקרינה זו.

תצלום כף-יד בקרינת רנטגן


רנטגן נולד ב-27 למרץ 1845, בגרמניה. אביו היה סוחר בדים. בגיל שלוש עברה כל משפחתו להולנד, שם שורשיה המשפחתיים של אימו. לאחר סיום לימודיו בבית-הספר המשיך בשנת 1862 ללימודים בבית-ספר טכני. אך הוא גורש משם באשמה (שהייתה בעצם של מישהו אחר) על ציור לעגני על אחד המורים. כל זה לא מנע ממנו להמשיך ברכישת השכלה, ובשנת 1865 הוא החל לימודי פיסיקה במוסד אוניברסיטאי. גם שם רנטגן לא המשיך זמן רב וניסה והצליח לעבור מבחן שאפשר לו לימודים במוסד הפוליטכני של ציריך. בציריך הוא נרשם ללימודי מכאניקה הנדסית. עם סיום לימודיו הצטרף רנטגן לסגל האקדמי במוסדות לימוד אקדמאיים שונים. הוא זכה להיות מחוזר על-ידי מספר מוסדות, אף נאלץ לדחות כמה ולבסוף, בשנת 1900, התמקם סופית במינכן, גרמניה.

לפני שהגיע לאוניברסיטת מינכן, כיהן רנטגן בתפקיד אקדמאי באוניברסיטת וורסבורג, בגרמניה. שם הוא פנה לעסוק, כמו מרבית הפיזיקאים של תקופתו, בשפופרת הריק הקתודית והקרינה הנפלטת ממנה. ה-8 לנובמבר 1895 החל כעוד לילה ארוך במעבדה בה רנטגן ערך את ניסוייו. במהלך אחד הניסויים הוא כיסה את השפופרת כדי להחשיך את החדר מאורה של השפופרת. או אז הוא שם לב כי כמה גבישים של בריום פלאטינו-ציאניד שהיו מונחים במקרה על השולחן החלו לפלוט אור נוגה בעצמם.

את השבועות הקרובים הוא הקדיש לחקר סגולות הקרינה החדשה אותה גילה, כשהוא שומר את דבר גילוייה בסוד. הוא מצא כי אם חפץ מתכתי מונח בין השפופרת המפיצה את הקרינה לבין משטח מצופה בבריום פלאטינו-ציאניד, אזי החפץ המתכתי מטיל צל בהיר שנקלט על המשטח. הוא סיכם את ניסוייו, אבחנותיו והשערותיו במסמך מסכם בנושא שהוגש ב-28 לדצמבר לנשיא האגודה הפיזיקאלית של האוניברסיטה. את הקרינה עצמה, שטרם היה נהיר לו טיבה הוא כינה בשם קרינת-X. עם המסמך צורפו כמה תצלומי רנטגן שערך, בתוכם תצלום אחד של ידה של אשתו.

מייד עם פרסום תגליתו הפך רנטגן לנושא הערכה והערצה, על אף היותו אדם צנוע וביישן. על תגליתו עצמה נכתבו כתבות ומאמרים רבים, כמו גם על שימושים עתידיים הצפויים לקרינה החדשה. שימוש חשוב של הקרינה החדשה היה כמעט מייד ברפואה. תצלומי רנטגן שימוש לזיהוי מיקומם של שברים, חפצים זרים בגוף וגם לגידולים ממאירים.

רנטגן היה איש מדע במלוא מובן המילה. כשנשאל מאוחר יותר על מה חשב בזמן שגילה את תגליתו ענה רנטגן: "לא חשבתי... חקרתי!". הוא מעולם לא דרש כבוד או פעל להשגת ממון בעבור המצאתו. להיפך, הוא במתכוון לא רשם פטנט על תגליתו על-מנת לאפשר בה שימוש חופשי ורחב לטובת הכלל.



לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]