פִּיסְטוּר

לוּאִי פַּסְטֶר (Louis Pasteur)

נולד ב- 27 לדצמבר 1822, בצרפת. אביו היה סמל מצטיין בצבא נפוליאון. משהסתיימה הלחימה שב הביתה והתפרנס כבורסקאי (מעבד עורות) פשוט. הגברים במשפחת פסטר התפרנסו מבורסקאות כבר במשך כמה דורות. לואי כילד העדיף להתבטל והתעניין בציור, למורת רוחו של האב שרצה שירכוש מספיק השכלה כדי להיות מורה בבית-ספר מקומי. היה זה אביו שדחף וכיוון את לואי הצעיר ללימודים על-ידי שחשף בפניו את עולם הכימיה. לאחר שרכש תארים אקדמאיים בשנת 1840 ובשנת 1842 הוא נרשם לבית-ספר למורים ידוע בפריז. שם המשיך להתעניין בעיקר במתמטיקה, בכימיה ובפיזיקה. בשנת 1847 קיבל תואר פרופסור. כמה שנים לאחר מכן הצטרף לאוניברסיטת שְטְרַסְבּוּרְג. פסטר התחבר עם ראש האוניברסיטה והתאהב בביתו,

מָארִי לוֹרֶן (Marie Laurent)

. אחרי תקופת חיזור קצרה נישאו השניים ב- 29 למאי 1849. מארי תהא בת הזוג האידאלית לפסטר. נבונה, צנועה ומבינה היא תאפשר לו להקדיש את חייו למדע אותו הוא אוהב ואף תסייע לו בכך.

קריסטל

במהלך שהייתו באוניברסיטת שטרסבורג פתר פסטר תעלומה הקשורה במבנה של קריסטלים. פתירת תעלומה זו הביאה לו את משרת פרופסור בכימיה ופרסום רב. בעקבות פרסום זה, בשנת 1854, כשהוא רק בן 32, הוא זכה בתואר דיקן פקולטת מדעים באוניברסיטת לִיל. העיר ליל הייתה באותה תקופה מרכז גדול לייצור אלכוהול. אלכוהול מיוצר בתהליך תסיסה של סוכרים. אחד מיצרני הבירה המקומיים פנה לפסטר בעזרה. הבעיה שהציג בפני פסטר הייתה שחלק מן החביות שעוברות תהליך תסיסה נעשות חמוצות מידי ונפסלות. כשבחן פסטר דגימות מאותן חביות שהחמיצו הוא הבחין תחת המיקרוסקופ ביצורים קטנים ביותר - חיידקים. לואי הסיק שיצורים קטנים אלו הם האחראים לריקבון בחביות ולא להיפך.

פסטר ניגש ובדק גם מזונות אחרים שמחמיצים כמו חלב וחומץ. הוא החל להסיק שאותם חיידקים מגיעים אל היין, החלב וכו' מהאוויר. דעותיו של פסטר בקשר להתעופפות חיידקים באוויר התקבלו בחוסר אמון. פסטר לא וויתר והחל לערוך ניסויים גם בתהליך שאמור לחסל את אותם חיידקים שחדרו למזון. הוא הגדיר כי את החיידקים ניתן להשמיד בתהליך של חימום. תהליך זה נקרא מאוחר יותר בשם פיסטור, על שמו של לואי פסטר. בשנת 1862 הוא ערך את תהליך הפיסטור המוצלח הראשון שלו. בשנת 1864 הוא הציג את משנתו החדשה בפריז בפני מספר מדענים מכובדים. לא כולם שוכנעו בצדקת תורתו. באותה תקופה הדעה הרווחת הייתה שהריקבון והחיידקים הנוצרים במזון מגיעים יש מאין. אנשים האמינו כי גם אם מזון מבושל יאוכסן במקום סגור ואטום לחלוטין ייוצרו בו החיידקים מתוך המזון עצמו.

בשנת 1865 נקרא פסטר לעזור לתעשיית ייצור המשי של צרפת. תעשייה זו הייתה רווחית ביותר וחשובה כלכלית לצרפת. הבעיה הייתה התפרצות של מחלה מסתורית שתקפה את תולעי המשי וגרמה להקטנה דרסטית של מספרן. תוך ארבעה חודשים בלבד הוא זיהה את מקור הבעיה בדמותם של חיידקים. יעברו עוד כשלוש שנים נוספות עד שיפתח ויגדיר שיטות טיפול שיצמצמו את בעיה משמעותית.

תוך כדי הצלחה מקצועית זו פקדה אותו טרגדיה משפחתית. אביו נפטר בשנת 1865 ושתי בנותיו נפטרו שנה לאחר מכן מטיפוס. בשנת 1868 הוא עצמו לקה בדימום פנימי במוח שגרם לו לאובדן תנועה בגפיים השמאליים לצמיתות.

האבחנה כי החיידקים גורמים לריקבון מזון ולמחלות של יצורים חיים אחרים כמו תולעי משי, הביאה אותו בסופו של דבר להסיק כי הם גם יכולים לעורר מחלות ואו זיהומים אצל בני האדם. במהלך שנות המלחמה בין צרפת לגרמניה בשנים 1871-1870 הוא הצליח לשכנע את כוחות הרפואה הצבאית לנקות את כליהם מחיידקים בתהליך של עיקור בעזרת חימום. הירידה במספר החולים הייתה מדהימה. על פועלו זה הוענקה לו חברות באקדמיה הרפואית של צרפת, על אף שאין לו כל הכשרה רפואית.

בשנים 1877-1876 פרצה מגיפה קטלנית של אָנְטְרַקְס שפגעה בבקר ובכבשים. פסטר נדרש לבעיה ומצא בשנת 1881 כי אפשר להחליש את החיידק, נושא המחלה, בעזרת חימום קל. הזרקת חיידקים מוחלשים לבעל-חיים עוזרת למערכת החיסונית הטבעית שלהם לזהות את החיידק ולפתח נגדו נוגדנים טבעיים. החיידק המוחלש אינו מהווה בעיה והוא מסולק מייד. כאשר חיידקים רגילים יתקפו את הבעל-חיים הם יזוהו מייד ויחוסלו לפני שיספיקו להתרבות בקצב חסר שליטה. תהליך זה נקרא חיסון. פסטר היה הראשון להשתמש בחיסון ואכן הוא הצליח להוכיח בניסוי שכבשים שחוסנו מראש הצליחו להתמודד עם חיידקים מעוררי המחלה ולהישאר חיים לעומת כבשים שלא חוסנו.
בשנת 1884, הוא גם פיתח חיסון נגד מחלת הכלבת עבור כלבים ובעלי חיים אחרים.
בשנת 1885, הובא לפניו ילד שננשך על-ידי כלב חולה כלבת והחל לפתח את המחלה בעצמו. פסטר החל בתהליך הזרקת חיידקים מוחלשים על מנת לעזור למערכת החיסונית לזהות את הפולש ולתקוף אותו. הטיפול היה מוצלח והילד ניצל מהמחלה.

בשנת 1887 נוסד על שמו מכון פסטר. מכון זה נועד לחקור ולייצר חיסונים רבים נוספים. פסטר עמד בראש מוסד זה עד ליום מותו. בשנותיו האחרונות השיתוק שהחל שנים קודם לכן שב ואף נטל ממנו את יכולת הדיבור. לואי פסטר הלך לעולמו ב- 28 לספטמבר 1895.





[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]