headline





מכבש דפוס



רקע היסטורי


לאורך כל תקופת ימי-הביניים הדרך היחידה ליצור ספרים הייתה בכתיבה ידנית ומייגעת. למעשה, הספרים באירופה הנוצרית שהוצאו בתקופה דתית זו היו עותקים של התנ"ך כתובים בכתב-יד על קלף בידי נזירים. תהליך ההעתקה זה היה מייגע וארך חודשים. גם בעולם היהודי עסקו אך ורק בהעתקת התנ"ך וספרי קודש אחרים.
צמצום תפוצת הספרים לספרי דת בלבד המצונזרים על-ידי הממסד הדתי ונמכרים במחיר שאינו בר-השגה לאדם הפשוט הינו סממן מובהק לתקופת ימי-הביניים. לכן מיכון הדפוס שאפשר הדפסה זולה וחופשית בנושאים שונים ומגוונים מסמל יותר מכל את סוף תקופת ימי-הביניים באירופה ותחילת תקופה הרנסאנס.

עקרון שיטת הדפוס היה ידוע עוד לפי תקופתו של גוטנברג. שיטת הדפוס המכאנית כוללת אותיות בדידות (נפרדות) מגולפות כל אחת בעץ או יצוקות ממתכת. האותיות סודרו בשורות כדי ליצור מילים ומשפטים. דיו נמרח על האותיות המגולפות, נייר הוצמד עליהן ונלחץ בחוזקה. האותיות סודרו בסדר הפוך על מנת שבדף המודפס יופיעו בסדר הנכון.
שיטה זו מזכירה את אופן פעולת חותמות הגומי המצויות גם כיום כמעט בכל משרד.

שיטה זו הייתה בשימוש בסין בשנת עוד מאמצע המאה ה-11. תחילה נעשה שימוש באותיות בדידות (עשויות חמר) כדי להרכיב מילים להדפסה. מאוחר יותר שופרה השיטה על-ידי יצירת אותיות מגולפות בעץ. אך שיטה זו לא הייתה נפוצה בסין של התקופה ההיא, אולי בשל העובדה שבאלפבית הסיני ישנם אלפי אותיות! לא ברור אם שיטות אלה הועברו עם קשרי המסחר הראשונים לאירופה, הדעה הרווחת היא שהאירופאים המציאו שיטה זו בעצמם. באירופה הודפסו תחילה בשיטה זו רק כתבי טקסט קצרים.

המצאת מכבש הדפוס


באמצע המאה ה-15 לערך המציא צורף גרמני בשם
יוֹהַאנְס גוּטֵנְבֶּרְג (Johannes Gutenberg)
את מכונת הדפוס. למעשה, ישנם הטוענים כי המצאה זו שייכת להולנדי בשם
לוֹרֵנְס יַנְסְזוּן קוֹסְטֵר (Laurens Janszoon koster)
. גוטנברג על כל פנים שכלל את השיטה הקיימת והפך אותה למסחרית.

לשיטת הדפוס שהייתה ידועה היו מספר חסרונות:
1. האותיות היצוקות חייבות להיות באותה גובה. אם אותיות אחדות יהיו נמוכות הן לא תלחצנה על הנייר ולא תודפסנה. לחילופין, אם הן תהינה גבוהות משאר האותיות רק הן תודפסנה על הנייר.
2. האותיות צריכות להיות ברוחב שונה בהתאם לרוחב האות כך שלא ייוצרו מרווחים מיותרים בהדפסה.
3. החומר עליו מדפיסים צריך להיות זול, אך גם מספיק איכותי.
4. לחיצת הנייר על האותיות חייבת להיות קצרה, מהירה ואחידה.
5. יש להימנע מלכלוך הנייר משאריות דיו כדי לקבל מוצר איכותי וראוי.

גוטנברג השכיל לפתור כל אחת מהבעיות הנ"ל. הוא הראשון שאכן הדפיס כמות גדולה יותר של עותקים בפחות זמן, ובכך הפך את ההמצאה למעשית מבחינה מסחרית. מסיבה זו, למרות כל קודמיו ועבודותיהם, המצאת מכונת הדפוס הראשונה מיוחסת לו.

שנת לידתו המדויקת אינה ידועה, אך ככל הנראה גוטנברג נולד בסביבות שנת 1400, במיינץ שבגרמניה. בתקופת ימי-הביניים בגרמניה מקובל היה לתת שמות משפחה לפי שמות הבתים והאחוזות שהיו ברשות המשפחות. אחד מאבות אבותיו מספר דורות אחורה קנה בית בגבעת היהודים (Jüdenberg). בשיבוש התגלגל השם ל- Gutenberg.

מסיבות רדיפה פוליטיות עברה משפחתו בשנת 1428 ממינץ לשטרסבורג. גוטנברג הבין כי מלאכת גילוף כל דף מחדש מאריכה מאוד את משך מלאכת ההדפסה. בשטרסבורג הוא ניצל את הידע שלו כצורף והחל להתנסות בייצור תבליטי אותיות ממתכת. בשנת 1436 הוא החל בבניית מכבש הדפוס הראשון.

את הרעיון למכבש קיבל גוטנברג ממכונת כבישה שהייתה קיימת כבר. מכונת כבישה כוללת מנוף המחובר לבורג גדול הנע בתוך תבריג כלפי מטה. בעזרת סיבוב המנוף יכול הכובש להניע את הבורג מטה במאמץ קל יחסית ולמחוץ זיתים להפקת שמן-זית או ענבים ליין. התבריג במכבש מסוג זה היה צפוף כדי לאפשר דחיסה ומחיצה של הזיתים או הענבים באיטיות ובחוזקה. כדי לקבל לחיצת נייר קצרה, מהירה ואחידה בנה גוטנברג מכבש בעל תבריג מרווח הרבה יותר, כך שסיבוב המנוף יוריד (או יעלה) את הבורג בצורה מהירה.

גילוף כל דף בתגליף שלם כרוך בעבודת גילוף רבה. פגם כלשהו בגילוף פוסל דף שלם ומאריך עוד יותר את העבודה או בא על חשבון האיכות. שימוש באותיות נפרדות, שיטה שבה בחר גוטנברג, מאפשרת ליצור מלאי מוגבל וקטן יחסית של אותיות מהן יורכבו מילים, משפטים ולבסוף דף שלם. בסיום הדפסה של דף אחד ניתן להשתמש שוב באותיות המגולפות להדפסת הדף הבא על-ידי סידורם מחדש. שימוש באותיות מגולפות מהווה קיצור זמן משמעותי במלאכת ההדפסה וגם גורם למראה אחיד לכל הדפים המודפסים.

ההדפסה חייבת להיות על חומר מתאים וזול. למזלו של גוטנברג הובאה מסין לאירופה טכניקת ייצור הנייר. טרם ייצור הנייר באירופה נכתבו ספרים על קלף. הקלף הוא חומר עמיד ונוח לכתיבה, אך לא נמצא זמין ומחירו לא היה זול. ייצור נייר זול באירופה אפשר את מהפיכת הדפוס ואת הייצור ההמוני של הספרים.

לא כל דיו מתאים להדפסה. על הדיו להיצמד לפני המתכת של תגליפי האותיות ובזמן הכבישה (בזמן הלחיצה) לעבור לדף. דיו על בסיס מים לא ייצמד למתכת וההדפסה לא תהיה איכותית. דיו על בסיס שמן בו השתמש גוטנברג אכן נצמד למתכת והועבר לנייר באיכות טובה. הדיו בו השתמשו בהדפסות היה בצבע שחור. מכאן הוטבע הכינוי "האומנות השחורה" לאומנות ההדפסה. מקור אפשרי נוסף לכינוי זה הוא דווקא ככינוי גנאי שהודבק לו מצד הכנסייה. מבחינת הכנסייה עתידה הייתה אמנות זו לגזול ממנה את מעמדה כשלטת התרבות. לכן זו ניסתה מצידה לשוות אותה למעשה כישוף שחור, רע ואסור.

בשנת 1440 יצאה ההדפסה המסחרית הראשונה. היו אלה העתקים של כתבי מחילה שהכנסייה הקתולית מכרה לאנשים אמידים ברווח רב. באמצע או לקראת סוף העשור עזב גוטנברג את שטרסבורג ועבד על שיכלול המצאתו בעיירת הולדתו, מיינץ. בשנת 1450 גוטנברג לווה כסף ממלווה אמיד בשם
יוֹהַאן פוּסְט (Johann Fust)
וביחד הם נכנסו למיזם עסקי של הדפסת העתקים של התנ"ך. אך העבודה ארכה ונתמשכה ולגוטנברג נגמרו האמצעים הכספיים בלי שפוסט, המשקיע, יראה כסף מהשקעות. לקראת השלמת המהדורה כבר פקעה סבלנותו ופוסט תבע את גוטנברג בבית-משפט בשנת 1455. פוסט זכה במחצית מהעותקים המוכנים ובמחצית ממפעל הייצור – בית הדפוס. במקום גוטנברג, העסיק פוסט את עוזרו של גוטנברג,
פֶּטֵר שוֹפֵר (Peter Schoffer)
, שהיה גם חותנו. מלאכת הדפסת המהדורה הושלמה שנה לאחר מכן.

כמאתיים עותקים של התנ"ך כתובים בשפה הלטינית יצאו במהדורה זו. מהם שרדו עד היום כשלושים. עותק מודפס של התנ"ך נמכר בשנת 1456 במחיר של כעשירית מעותק שנכתב ידנית.

שנה נוספת לאחר מכן יצאו פוסט ושופר במהדורה מיוחדת של ספר תהילים.

גוטנברג לא הצליח להתאושש מהתביעה של פוסט בה איבד את מפעל חייו. הוא מת בשריפה בשנת 1468 כשהוא עני וחסר כל. צחוק הגורל הוא שדווקא הארכיבישוף של עיירתו מיינץ הוא שדאג לו כלכלית בערוב ימיו, זאת למרות שהמצאתו נחשבה לאוייבת הכנסייה. הוא סיפק לו קצבת מזון ופטר אותו מתשלום אגרות ומיסים.

גוטנברג אכן מת עני, אך בהמצאתו אפשר לדורות הבאים להעשיר עצמם בידע רב.

ספר עתיק משנת 1857


מהפיכת הדפוס


עם פיתוח דפוס חופשי, זול ומהיר הושגו שלוש תמורות חשובות:
 תמורה דתית: נגזלה שליטת ההגמוניה הדתית הנוצרית באירופה על סוג הספרים שיופץ ותכניהם. התנ"ך נמצא כעת כמעט בכל בית, מתורגם מלטינית לשפה המקומית. כל אחד יכול היה לקרוא בו בחופשיות, בלי לקבל בהכרח את הפרשנות של הממסד הדתי.
 תמורה תרבותית: יותר אנשים למדו קרוא וכתוב. ניתן היה להקים רשת עיתונות חדשותית ותרבותית מגוונת. נוצר גם צורך באיחוד ניבים מקומיים לשפה כתובה אחת.
 תמורה השכלתית: התאפשר להדפיס ספרי לימוד רבים. ההשכלה יכלה להתרחב ולהתקדם. הידע שנצבר יכול היה להישמר לעד וגם להתפשט מהר יותר.

בשנת מותו של גוטנברג כבר נפוצו בערי גרמניה ובערי אירופה כולה כאלף בתי-דפוס. תוך זמן קצר הודפסו עשרות אלפי ספרים חדשים ב- 10-20 מיליוני עותקים. החלה תקופת המידע וניתן להגיד כי גוטנברג הוא אבי תקופה זו.

מאז ועד היום


1464 – שירות דואר נפתח בצרפת
1475 – הופיע הספר העברי המודפס הראשון, היה זה פירוש רש"י לתורה. גופן האותיות בו הודפס הספר מכונה גם כיום כתב רש"י.
1609 – עיתון ראשון בגרמניה יוצא לאור
1702 – יומון ראשון בלונדון
1710 – הדפסה בשלושה צבעים
1714 – המצאת מכונת כתיבה Henry Mill
1799 – מכונה לייצור נייר
1851 – הניו-יורק טיימס יוצא לאור לראשונה
1867 – מכונת הדפוס הראשונה
1880 – תמונות ראשונות בעיתון. שלוש שנים לאחר-מכן, העיתונות הצהובה יוצאת לדרך.
1901 – מכונת כתיבה אלקטרונית ראשונה
1925 – העתון היומי "דבר" יוצא לאור
1939 – העיתון "ידיעות אחרונות" יוצא לאור
1948 – העתון "מעריב" יוצא לאור לאחר סכסוך שפרץ בין עורך העיתון "ידיעות אחרונות" לבעליו.
1971 – מעבד התמלילים הראשון יוצא לשוק
1979 – מעבד התמלילים המסחרי המצליח הראשון יוצר לאור – "וורדסטאר" (Wordstar)



לשנים: 1990-2000

■...■...■...■...■ | שלום | ■...■...■...■...■



[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]