המצאת הטלוויזיה

המאבק המשפטי

וולדִימִיר קוֹסְמַה זְבוֹרְקִין (Valadimir Kosma Zworykin)

נולד ב- 30 ליולי שנת 1889, במוֹרוּם, רוסיה. את השכלתו האקדמאית רכש במכון הטכנולוגי אשר בסנט פטרסבורג. שם הוא גם זכה לעבוד לצדו של מנהל המעבדות,

בּוֹרִיס רוֹסִינְג (Boris Rosing)

. יחד, בשנת 1910, בנו והציגו השניים מערכת של טלוויזיה אשר כללה מצלמה לפי אותו מבנה שהציג ניפקוב שכלל דיסקה מחוררת מסתובבת. אך הצגת התמונה התבצעה על גבי מסך של שפופרת קרן-קתודית (CRT) אלקטרונית.

השפופרת קרן-קתודית (או שק"ק בקיצור) הומצאה בשנת 1897. השק"ק הינה שפופרת וואקום שבצידה האחורי נמצא הדק חשמלי הטעון במטען שלילי. מההדק האחורי נפלטת קרן של אלקטרונים הנעים במהירות גבוהה ומתנגשים פנימית בחזית השפופרת. חזית השפופרת עשויה מזכוכית ומצופה בחומר פלואורסנטי המאיר כאשר הוא מופגז באלקטרונים. בעזרת הסטה של הקרן ניתן להגיע לכל נקודה על פני המסך ולהאיר אותה בהתאם לצורך. אם נעבור על כל נקודות המסך מספיק מהר, יותר מהר מקצב קליטת הראיה של העין האנושית, הרי שנוכל לצייר תמונה אלקטרונית על גבי המסך.

שפופרת קרן קתודית

בשנת 1917 פרצה ברוסיה המהפכה הבולשביקית אשר שמה קץ לתוכניותיהם של השניים לשיפור המצאתם. על רוסינג נאסר לעבוד בתואנה שהוא החזיק בדעה כנגד המהפכה. זבורקין עצמו נמלט לפאריז ומשם המשיך, לאחר שהייה של כמה שנים, לארה"ב. בארה"ב הוא התקבל לעבוד במעבדת המחקר של חברת ווסטינגהאוז.

במעבדה של חברת ווסטינגהאוז המשיך זבורקין לעבוד על פיתוח המצאת הטלוויזיה. במעבדה הוא פיתח שתי המצאות חדשות. המצאה ראשונה שהוא פיתח היא האָייְקוֹנוֹסְקוֹפּ (Iconoscope). האייקונסקופ הציג תנועה כפי שנדרש מסרט נע על-ידי הצגה של צלמיות (icone – צלמית באנגלית, מכאן שמו של המכשיר) אחת אחרי השנייה בקצב קבוע. האייקונוסקופ לא הרשים את עמיתיו ואת הממונים עליו, וזבורקין התבקש שלא לעבוד יותר על המצאה זו. למרות זאת, זבורקין הגיש בקשה לפטנט על האייקונוסקופ בדצמבר 1923.

שנה לאחר המצאת האייקונוסקופ עבר זבורקין להמציא את הקִינֶסְקוֹפּ. הקינסקופ היה גרסה משוכללת של שפופרת קרן קתודית אשר הציגה תמונה ברורה יותר. אך גם המצאה זו לא עוררה את ההתלהבות הנדרשת בקרב אנשי חברת ווסטינגהאוז. זבורקין לא התייאש והמשיך לעבוד על שיפור המצאתו גם על חשבון זמנו הפרטי. ב-18 לנובמבר 1929, בתערוכת מהנדסי רדיו, הציג זבורקין את המצאתו המשופרת. אחד האנשים שהתרשמו מהמצאתו של זבורקין היה דָוִיד סַרְנוֹף (david sarnoff), איש בכיר בחברת RCA (Radio Corporation of America – תאגיד הרדיו של אמריקה). הלה הזמין מייד את זבורקין להצטרף לצוות הפיתוח של חברת RCA.

בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים, במסגרת עבודתו בחברת RCA, פיתח זבורקין את השפופרת קרן קתודית החדשה שלו לכדי מרקע טלוויזיה. התמונה שהוצגה במרקע נבנתה מ- 343 קווים וקצב רענון התמונות עמד על 30 תמונות לשנייה. זו הייתה נקודת ציון דרך חשובה בפיתוח הטלוויזיה. אך זוהי גם נקודת ציון המצויה במחלוקת קשה.

הדגם המשופר של מקלט הטלוויזיה שהציג זבורקין כלל את שיטת "מבתר התמונה" של פארנזוורת'. ככל הנראה זבורקין ביקר במעבדתו של פארנזוורת' ומשם למד על השיטה שהוא המציא. ייתכן ורק שמע עליה מפי אחרים. כך או כך שיטה זו הגיעה לתחום ידיעתו והוא החליט לאמץ אותה כאילו הגה אותה בעצמו ולהטמיע אותה בהמצאתו.

משלמד פארנזוורת' כי שיטת "מבתר התמונה" שלו הועתקה בלי רשותו הוא הגיש תביעה על הפרת זכויות פטנט כנגד חברת RCA. חברת RCA ניסתה להתנער מכל קשר להמצאתו של פארנזוורת', כדי להימנע מהצורך לשלם לו עבור הזכות להשתמש בהמצאתו. להגנתה, ניסתה חברת RCA להיתלות בעובדה שזבורקין כבר הגיש בקשה לפטנט עבור המצאת הקינסקופ עוד בשנת 1924, שנים לפני שפארנסוורת' הגיש את בקשת הפטנט שלו. זאת על אף שבגרסתו ההיא הוא לא כלל בכלל את שיטת "מבתר התמונה" או כל דבר אחר הדומה לכך. אחרי משפט ממושך הוכרע כי השיטה של זבורקין אכן דומה מאוד לשיטה של פארנזוורת', וכי יש כאן מקרה של הפרת זכויות יוצרים. אך חברת RCA לא וויתרה והגישה ערעור כנגד החלטה זו. גם בערעור נקבע כי החברה הפרה את הפטנט של פארנזוורת' והיא חויבה לשלם לו פיצויים בגין הפרת זכויות יוצרים אלו.

מצד שני גם פארנזוורת' סבל מהמאבק המשפטי המתמשך. כל עוד עניינו נדון בבית-המשפט הוא היה מנוע מלמכור רישיונות לשימוש בפטנט שלו. פארנזוורת', סבל ממחסור כספי וניהול המשפט המתמשך רק הכביד עוד יותר עליו ועל החברה שהקים. בסופו של דבר הגיעו שני הצדדים להכרה שפשרה היא בלתי נמנעת. חברת RCA הגיעה להסדר עם פארנזוורת' לפיו ישולמו לו תגמולים עבור הזכות והרישיון להשתמש בהמצאתו.

זבורקין תרם בין היתר גם לפיתוחם של מוצרים רבים אחרים, כגון המיקרוסקופ האלקטרוני, גלאי תנועה אלקטרוניים, קורא מלל אלקטרוני, מכשיר הפקסימיליה ועוד.

זבורקין נפטר ב-29 ליולי 1982.

כעת, מי שהומצאה הטלוויזיה נדרש למלא אותה בתכני שידור ולכבוש את הציבור הרחב. על כך ועוד מייד בחלק הבא.

לפרק הקודם | לפרק הבא


[ מבוא | הטלוויזיה המכאנית | הטלוויזיה האלקטרונית | המאבק המשפטי |
התפתחות שידורי הטלוויזיה | הטלוויזיה החינוכית |
הטלוויזיה הכללית (הערוץ הראשון) | מחיקון ואנטי מחיקון ]





[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]