המצאת הטלוויזיה

הטלוויזיה החינוכית

שידורי רדיו בעברית היו בארץ-ישראל המנדטורית עוד לפני הקמת מדינת ישראל. מדינת ישראל קמה מתוך מאבק מזוין בשנת 1948, אך גם שנים רבות לאחר שהקרבות שככו לא החלו בארץ שידורי טלוויזיה. צמרת השלטון התייחסה בחשדנות רבה כלפי מדיה וויזואלית זו. בעוד שברדיו שודרו תוכניות עבריות מקומיות רבות צפוי היה שבטלוויזיה תשודרנה תוכניות לועזיות מיובאות מחו"ל. נבחרי הציבור חששו מהשפעתן הרעה של התוכניות הזרות, בעלות התרבות הריקנית והקלוקלת על הנוער הישראלי. הטלוויזיה גם הרתיעה חלק מצמרת נבחרי הציבור אשר הופעת הטלוויזיה הייתה מחייבת אותם לדאוג לחזותם, יותר מאשר לאידיאולוגיה אשר היא זו שהייתה משאת נפשם כרוח אותה תקופה.

הטלוויזיה נתפסה גם כמוצר של מותרות שלא מתאים לעם הנלחם עדיין על קיום מדינתו, כך גם מבחינה צבאית וגם מבחינה כלכלית. אך בתחילת שנות השישים של המאה העשרים כבר הייתה המדינה יציבה מספיק ובטוחה בעצמה מספיק. אנטנות החלו לצוץ על גגות שיכונים רבים בארץ. בהיעדר טלוויזיה ישראלית נועדו אלו לקלוט את שידורי הטלוויזיה של המדינות הערביות השכנות.

תופעה זו של האזנה לשידוריהן של תחנות הטלוויזיה הערביות צרמה לראשי השלטון בארץ. ראש-הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, היה מתנגד חריף לכניסתה של הטלוויזיה לסלון התרבות הישראלית. הוא ראה בה כלי משחית לנוער. אך בן-גוריון ידע בתוך תוכו שמלחמתו זו אבודה היא. בסופו של דבר הוא נעתר לבקשותיהם של מצדדי הטלוויזיה הנלהבים. הללו הצליחו לשכנעו כי בעזרת הטלוויזיה ניתן יהיה דווקא לשדר תוכניות לימוד וחינוך לנוער בארץ. בנובמבר 1962 נפלה ההחלטה על הקמת תחנת שידור טלוויזיה בארץ.

סמליל הטלוויזיה החינוכית

בעזרת קרן רוטשילד הנדיבה החלו בארץ שידורי טלוויזיה בעברית. למן ההתחלה תוכננו ושולבו גם תוכניות בשפה הערבית אשר יועדו לתושבים דוברים הערבית בארץ וגם לתושבים במדינות השכנות.

בינואר 1966 החלו שידורי הניסיון הראשונים. ב-24 למרץ אותה שנה נפתחו השידורים הרשמיים כאשר נציג משפחת רוטשילד נושא את ברכת "שהחיינו". השידורים כללו תוכניות לימוד רבות ונמשכו באין מפריע למשך קצת יותר משנה שלימה. במהלך מלחמת ששת הימים הועלתה הדרישה להפקיע את שידורי הטלוויזיה לצרכי צבא, תעמולה נגדית ועדכון הציבור בשעת חירום. אך המלחמה הקצרה הסתיימה עוד לפני שהצעדים הנדרשים לשם כך בוצעו. לאחר מלחמת ששת-הימים הוכר הצורך בחשיבותה של הטלוויזיה עבור המדינה גם בימי שלום וגם בימי מלחמה. לאחר המלחמה החלה תקופת הפריחה של הטלוויזיה בארץ וכל החומות נגדה נפלו.

הטלוויזיה החינוכית זכתה למספר גלגולים במהלך השנים. מהקמתה בשנת 1966 נקראה הטלוויזיה בשם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית". שם זה תאם במדויק, שכן, כאמור, בתחילת הדרך שודרו בטלוויזיה הישראלית תוכניות חינוכיות בלבד. קרן רוטשילד, אשר מימנה את הקמת מערך השידור, אף התנגדה לשילוב של מהדורות חדשות, כדי שלא להיות מזוהים פוליטית עם צד זה או אחר.

בשנת 1969 הורחבו תוכניות הלימוד בטלוויזיה החינוכית, כאשר זו הפכה להיות יחידת סמך של משרד החינוך ואשר שמה שונה ל- "המרכז לטלוויזיה לימודית".

בשנת 1982 שינתה הטלוויזיה את מתכונתה כאשר נוספו אליה תוכניות אקטואליה. השם שונה בהתאם גם הוא ל- "טלוויזיה חינוכית ישראלית".

להלן מספר תוכניות מוכרות ואהובות אשר שודרו בארץ במסגרת הטלוויזיה החינוכית לאורך השנים:

• 1976 – "בולבול אקבולבול", סיפורו של ילד מבולבל עם סרטונים לזהירות בדרכים.
• 1974-1978 – "שכונת חיים", חיי הווי בשכונה ישראלית תוך לימוד מושגי לשון ותקשורת בין-אישית.
• 1976-1981 – "רגע עם דודלי", תוכנית חינוכית ולימודית בכיכובם של דודלי, רגע ופיסטוק.
• 1977-1981 – "מה פתאום", תוכנית לגיל הרך בכיכובו של קישקשתא.
• 1978-1998 – "זהו זה!", תוכנית הבנויה מקטעי משחק קומיים.
• 1982-1989 – "פרפר נחמד", תוכנית לילדים בכיכובם של שָבִּי, אוּזה, בַּץ ונוּלִי.
• 1982-היום – "ערב חדש", תוכנית אקטואליה וחדשות.
• 1983-1986 – "קרובים קרובים", קומדית המצבים הישראלית הראשונה.
• 1983-1990 – "רחוב סומסום", תוכנית לימודית בכיכובם של קיפי בן קיפוד ומשה אופניק.
• 1984-1986 – "בלי סודות", תוכנית ללימוד קריאה ולהעשרת השפה.
• 1985-1994 – "פיצוחים", שעשועון ידע נושא פרסים

לפרק הקודם | לפרק הבא


[ מבוא | הטלוויזיה המכאנית | הטלוויזיה האלקטרונית | המאבק המשפטי |
התפתחות שידורי הטלוויזיה | הטלוויזיה החינוכית |
הטלוויזיה הכללית (הערוץ הראשון) | מחיקון ואנטי מחיקון ]





[ עמוד ראשי - המצאות | מתמטיקה קדומה | מספרים אי-רציונליים | משפט פיתגורס | גיאומטריה אוקלידית | אלגברה | התפתחות הסְפַרוֹת | משוואות קוביות וקווארדיות | מספרים מורכבים | לוגריתם | חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי | עיקרון הציפה | זכוכית מגדלת | משקפיים | מיקרוסקופ | טלסקופ | חוק סְנֵל | חוק בויל | חוקי התנועה | עיקרון ברנולי | שלושת חוקי התרמודינמיקה | טבלה מחזורית | מדידת מהירות האור | כוח לורנץ | קרינת רנטגן | טרנספורמצית לורנץ | תורת היחסות הפרטית | גילוי האטום | תורת היחסות הכללית | חשמל | חוק קולון | חוק אוהם | חוקי קירכהוף | נורת להט | מנוע קיטור | מנפה כותנה | מצלמה | מקרר | מזגן | מחשב | מכבש דפוס | כתב ברייל | טלגרף | טלפון | רדיו | טלוויזיה | כדור פורח | מצנח | רכבת | אופניים | מכונית | אווירון מדחף | מטוס סילון | אבק שריפה | תותח | רובה מוסקט | מרגמה | אקדח | מוקש | מקלע | רובה-מטען | הוביצר | תת-מקלע | רימון-יד | טנק | רובה-סער | פצצת אטום | תורת האבולוציה | פסטור | תיאוריית התורשה | פניצילין ]